פרדי

צבי פרדי גרוס

שם לועזי: Zvi Freddy GROSS
הורים: יצחק וקלרה
תאריך לידה: י"ב ניסן התר"צ
מקום לידהמנהיים, גרמניה
תאריך נפילה ה' אייר התש"ח
מקום קבורהבית העלמין הצבאי הר הרצל

צבי פרד גרוס, בנם של יצחק יליד פולין וחייט במקצועו וקלרה ילידת גרמניה, נולד ב-י"ב בניסן תר"צ (10.4.1930) בעיר מנהיים, גרמניה. אח צעיר לרודולף יליד 1922.

עם עליית הנאצים לשלטון, חיפשה המשפחה דרך להימלט. באוקטובר 1936 הצליחו ההורים להבריח את רודולף באמצעות ה"קינדר-טרנספורט" לארה"ב. מאוחר יותר הוא התנדב לחיל האוויר הבריטי.

באוקטובר 1940 גורשו ההורים יחד עם פרדי (כפי שנקרא בפי כל) ממנהיים למחנהGurs  שבדרום בצרפת, ובחודש מרץ 1941 הועברו למחנה Rivesaltes. ב - 5.5.1942 הוברח פרדי בן ה-12 מהמחנה, על ידי תנועת הצופים היהודים בצרפת  EIF(Éclaireurs Israélites de France), אשר פעלה במחתרת להצלת יהודים. פרדי הועבר לבית מחסה לילדים ב -Moissac . שלושה חודשים מאוחר יותר, באוגוסט 1942, נשלחו הוריו דרך מחנה ההסגר Drancy לאושוויץ, שם ניספו.

באוגוסט 1944, עם התקרבות הארמייה השלישית של ארצות הברית לפריז, התגברה התקוממות אנשי המחתרת הצרפתית נגד הצבא הגרמני אשר שלט בפריז מאז 1940. בכוחות משותפים שוחררו פריז וצרפת כולה.

בחודש נובמבר 1944, כחודשיים לאחר שחרור צרפת, מצא רודולף את אחיו פרדי וביקש לקחתו אליו. רודי, חייל בצבא בחיל האוויר האמריקאי שהה באותה תקופה בלונדון שם גם נישא.  במסמכים שנמצאו בארכיון OSE (Oeuvre de Secours aux Enfants) ארגון הצלה לילדים, מוזכר כי רודי צפוי היה להמשיך בשירותו בלונדון ומשום כך נבצר ממנו לקחתו מיד. מכיוון שכך, הבטיח שעם חזרתו לארה"ב, יחל בהליך לבקשת אשרה עבור אחיו הצעיר.

כבן 15 נשלח פרדי למוסד לנוער יהודי בטולוז שדרום צרפת, שם חונך לציונות. "פרדי בעל שיער חום בהיר ועיניים כחולות כהות הינו נער חיוני, דובר גרמנית וצרפתית ולבושו נקי". "הוא חברותי ובעל כישרון מיוחד לצילום". פרדי, כך מצוין, ביקש לסיים לימודיו התיכוניים במהירות האפשרית, זאת כדי להפוך לחשמלאי. במקביל ללימודיו, מצוין שפרדי עובד אצל צלם מקומי ואוהב את עבודתו.

ב-18.01.1947, במסגרת עליית הנוער, יצא פרדי על סיפונה של האוניה "לנגב" מנמל Sete בדרום צרפת. ב-9.02.1947 הגיעה הספינה לחופי הארץ אולם נתגלתה ע"י הבריטים. המעפילים ניסו להתנגד למעצרם וזרקו חפצים שונים על החיילים, אולם 'הקרב' הסתיים לאחר 20 דקות והמעפילים גורשו לקפריסין. כעבור שישה חודשים ב - 23.9.1947 הגיע פרדי לארץ על סיפונה של האוניה "הגנה". הוא התמקם בירושלים, שם פגש את בני דודו (היינריך – אחי אמו) אלן והנץ אשר התגוררו בשכונת טלביה בעיר.

רודולף יונס, מוותיקי הצלמים בעיר אשר חי בגפו, גילה עניין בבחור. פרדי מצא אצל רודולף בית חם, והלה גידלו כבן ולימד אותו את מקצוע הצילום. פרדי גילה כישרון רב והחל להתמחות ולעבוד אצל הצלם הנודע קובץ'.

חודשים מספר לאחר עלייתו של פרדי לארץ, הצליח אחיו רודולף להשיג עבורו אשרת כניסה ל-ארה"ב. ברם, פרדי הספיק בינתיים להתערות בחיי הישוב, והצטרף למחתרת האצ"ל. עם פרוץ הקרבות בירושלים, נשלח למשימות שמירה ולפעולות תגובה, כשהוא שמח על ההזדמנות שניתנה לו לתרום את חלקו במאבק.

ב-14 במאי 1948 השתתף פרדי במבצע "קלשון" (על שם שלש זרועות של מאמצים צבאיים), להשתלטות על אזורים אשר נטשו הבריטים בעוזבם את ירושלים. הזרוע הצפונית תפסה את ביה"ס לשוטרים, שכונת שייח' ג'ראח ושטחים בגזרת מנדלבאום-מוסררה, במטרה ליצור רצף טריטוריאלי עם הר הצופים והשכונות ימין משה, תלפיות ורמת רחל. "קלשון צפון" הסתיים בהצלחה וכמעט ללא נפגעים, אולם פרדי נפגע מפגיעת צלף. הוא הועבר לבית-החולים, נפטר כעבור שעות מספר ונקבר בסנהדריה בירושלים. בן 18 בנופלו.

ב-ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל.

במלאת שנה לנופלו ספד לו חברו אבנר: "פרשת חייו פרשה אחת של סבל ויסורים. בחור צעיר ונחוש, אולם בעל חוש הומור ולב רחב היה. ביום המאושר – יום בו עזב אחרון החילים הבריטים את ארצנו – יצא בהשאירו פתק לאביו מאמצו "אם ירצה השם אחזור", ולא חזר....."

תרמו לחקר:

לאה קופפרמן, חוקרת "לתת פנים לנופלים"

אסתר ביניאק, חוקרת "לתת פנים לנופלים"

דורית פרי, חוקרת "לתת פנים לנופלים"

אסתר רוה, בת משפחה, תרמה תמונות, מידע ומכתבים

ניר פלדמן, אשר תרם תמונתו של צבי פרד גרוס המופיע יחד עם רודולף יונס