אליהו יודיוב

אליהו יודיוב

שם לועזי: Eliyahu Yudayov
הורים: גבריאל ובתיה
תאריך לידה: א' טבת התר"צ
מקום לידהישראל
תאריך נפילה ה' אדר א' התש"ו
מקום קבורהנחלת יצחק
גוש: 2 אזור: 10 שורה: 12 מקום: 11

אליהו יודיוב בן גבריאל ובתיה לבית יוחנן, נולד ב-א' בטבת תר"ץ 1.1.1930 בבית החולים 'הדסה' בתל אביב. ברשומות הוא מופיע כאברהם אליהו, ע"ש סבו אברהם אבי אביו.

אביו גבריאל היה חבר ב'הגנה'.

משפחתו עברה לשכונת גרין, סמוך לאגרובנק, לימים חולון, בשנת 1936. אליהו למד ב'בית חינוך לילדי עובדים' בקריית עבודה, (בית ספר 'ביאליק'), אך נאלץ להפסיק את לימודיו בכיתה ו' ולצאת לעבוד כדי לתמוך במשפחתו. הוא עבד בחברת 'רסקו' לשביעות רצון הממונים עליו. חבריו ומשפחתו סיפרו כי אליהו דאג מאוד למצבם הכלכלי של הוריו, ואת שכר עבודתו היה מוסר להם.

אליהו היה חבר 'הנוער העובד והלומד', נער חברותי, פיקח, זריז ומקובל על חבריו בתנועה.

ביום ה' באדר א' תש"ו ( 6.2.1946 ), ביצע  ארגון לח"י פעולה של שוד נשק במחנה הצבאי הבריטי בשכונת אגרובנק בחולון, מתוך כוונה להגדיל את מאגר כלי הנשק של הארגון. המחנה אויש על ידי חיילים בריטיים כושים מדרום אפריקה, שהחלו להתפרע ברחובות השכונה בעקבות השוד, ירו ותקפו עוברי אורח.

אליהו רכב באותה עת על אופניו החדשים שאותם קיבל מהוריו, והוא חש להציל ולפנות אנשים שנפגעו על ידי החיילים הבריטיים. מדברי רחמים משיח, חברו של אליהו יודיוב , כפי שמופיעים בספר ימי חול, מזיכרונותיהם של מייסדי חולון:  "אליהו יודיוב ואני רכבנו על אופניים. הרכבנו על הרמה של האופניים אנשי  אצ"ל (לח"י) פצועים לכיוון שכונת-עם... בפינת אוסישקין הסתתרו החיילים הכושים ... וירו עלינו. אליהו נפל. אני זרקתי את האופניים ורצתי... אליהו נמצא בבית חולים אנגלי ברחוב יפת ביפו. אליהו נרצח ע"י החיילים הכושים... מצאנו אותו תפור כולו. לא די שהם ירו בו, הם גם חתכו אותו בסכינים." 

אליהו נורה ונרצח ביריות ובדקירות סכינים. באירוע זה נהרגו גם בן ציון שנקר, מנהל בית החרושת 'לודז'יה' וסגן ראש המועצה המקומית, שמואל פרלמן, בעל בית מלאכה, חמישה אזרחים נפצעו.

אליהו יודיוב הובא למנוחת עולמים בחלקת 'ההגנה' בבית הקברות בנחלת יצחק.

הותיר הורים, אח וארבע אחיות. 

פרטי חייו של אליהו יודיוב וקורותיו הופיעו באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.

פרטי חייו נחקרו ואותרו, תמונתו נמצאה וסיפורו הושלם בשנת 2015, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"

תרמו לחקר:

יהודית רייפן-רונן ואפרים רונן, חוקרים "לתת פנים לנופלים"

אלישבע אדלמן - ארכיונאית, מוזיאון וארכיון לתולדות חולון

רמי אהרוני - עיריית חולון

אילן שטייר, ירושלים