חנה אנג'י קנטרוביץ

חנה קנטרוביץ

מספר אישיPAL/245725.
דרגהטוראית
שם לועזי: Chana Angi Kantorowicz
הורים: גיאורג זימל וגרטרוד
תאריך לידה: י"ג תשרי התרס"ח
מקום לידהברלין גרמניה
תאריך נפילה כ"ד טבת התש"א
מקום קבורהRamot Hashavim Cemetry

חנה אנג'י קנטורוביץ, בתם של גיאורג זימל וגרטרוד, נולדה יג' תשרי תרס"ח (21.09.1907) בברלין, גרמניה. אביה היה הסוציולוג גיאורג זימל, שתורתו התייחסה להתפתחות החברה האנושית דרך קונפליקטים. אימה היתה מהנשים הבודדות בעלות תואר דוקטור בזמנו, התמחותה היתה באומנות קלאסית וכן כתבה שירה.

כנערה למדה אנג'י בגימנסיה בה למדו רק נערים, משום שאימה האמינה ביכולותיה, ובהמשך גם באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה, שם התמחתה בלימודים קלאסיים. לאחר הלימודים חייתה בברלין ולימדה בבית ספר לבנות. בברלין התיידדה עם אנשים צעירים אחרים, בעלי השקפה סוציאליסטית. אך אנג'י לא הסתפקה בתיאוריות סוציאליסטיות, אלא הקדישה את זמנה ומרצה לסייע למשפחות עניות. בראשית שנות השלושים, התקרבה ליהדות ולציונות. והחליפה את שמה לשם חנה, שהיה סמלי עבורה.

בגרמניה הדריכה נערים במסגרת עליית הנוער ובסוף שנת 1933 עלתה לארץ-ישראל. חנה שהתה בקיבוץ גבת במשך שנה, עבדה שם במטבח ואף בגן הירקות, נודעה בדבקותה בעבודה ונתחבבה מאוד על חבריה. כמו כן שקדה על שליטה מלאה בשפה העברית והתעניינה גם בספרות העברית החדשה. היא העדיפה לחיות בקיבוץ גבת על פני ישוב בו יוצאי גרמניה רבים, זאת כדי ללמוד היטב את השפה העברית.

תקופה מסוימת חייתה בירושלים ועבדה שם כטבחית. בעת שהותה בירושלים, אימצה ילדה ממשפחה ירושלמית עניה, התמסרה לה כאם, גידלה ודאגה לחינוכה וללימודיה. אהבתה לעבודת האדמה החזירה אותה לחיי פועלת חקלאית והיא עברה להתגורר ברמות-השבים כשבתה לומדת בביה"ס המקומי בכפר מל"ל.

בתקופת המרד הערבי הצטרפה חנה לגרעין שהקים ישוב קטן בשם "יערות הכרמל", עברה לגור שם ולעבד גינת-ירקות במקום ואולם לא הסתפקה בכך. למשך מספר חודשים עברה לחיות  בקיבוץ רמת הכובש, שהיה אז ישוב ספר, כדי לסייע בתקופה הקשה ההיא.

במלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הבריטי והוצבה לחיל העזר לנשים, בתפקיד אחות. באוגוסט 1943 במהלך חופשה בביתה ביערות הכרמל נפלה מעץ ונפגעה בעמוד השדרה. חודשים אחדים שכבה משותקת בבית החולים רוטשילד בחיפה. שם התרשם הדוקטור פרייזר, הן מידיעת העברית שלה ומבקיאותה בספרות העברית, והן מהעוצמה הנפשית, שלא נכנעה לייאוש למרות הפציעה הקשה. בהמשך הועברה לאשפוז ממושך בפנסיון ברמות השבים ושם ביום כ"ז בטבת תש"ד (23.1.1944), נפטרה.

חברתה אדית שטיינהרט דאגה לכך שתובא למנוחות בבית העלמין ברמות-השבים.

פרטי חייה של חנה קנטורוביץ וקורותיה מופיעים, באופן חלקי, באתר זיכור של משרד הביטחון.

סיפורה נחקר והושלם ואף תמונתה נמצאה, בשנת 2015, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"

 

תרמו לחקר:

יעל בוגין, חוקרת "לתת פנים לנופלים"

ראובן שטיינהארט, בן חברתה של אמה של חנה קנטורוביץ

דברים שכתבה חברתה יהודית גרדי ז"ל