מאיר סייג

מאיר סייג

מספר אישיPAL 886
דרגהטוראי
שם לועזי: Meir Sayag
הורים: יצחק ותמר
תאריך לידה: כ"ד חשון התרפ"ב
מקום לידהירושלים, ישראל
תאריך נפילה כ"ז ניסן התש"ג
מקום קבורהמקום קבורתו לא נודע
אנדרטה לחללי האוניה ארינפורה בהר הרצל

מאיר, ילדם השני  של יצחק ותמר, נולד ביום כ"ד חשון תרפ"ב (25.11.1921) בעיר העתיקה  בירושלים. אמו תמר היא בתו של הרב מסעוד אלחדד הכהן, ראש ישיבת המקובלים בית אל, בעיר העתיקה בירושלים. בגיל 9 התייתם מאיר מאביו ומצבם הכלכלי, בהתאם לתקופה זו, כמו בקרב שאר תושבי ארץ ישראל, היה קשה מאד. יחד עם אמו ואחותו אסתר, הם התגוררו בנחלת שבעה בירושלים, בסמוך למשפחת אביו. שמעון סאיג, בנו של יצחק מנישואים קודמים, שירת בחיל האוויר הבריטי והיווה להם משענת כלכלית, חינוכית ותומכת. אצלו למד נהיגה ומכונאות ובמקביל למד גם נגרות.

בשנת 1940, תחילת מלחמת העולם השנייה, התגייס מאיר לצבא הבריטי, לחייל התובלה. מאוחר יותר, בחודש אפריל 1942, הצטרף לפלוגה 462 עם הקמתה. עם חבריו לפלוגה נשלח לבניית קו ביצורים בבירות שבלבנון. מאוחר יותר, לקח חלק במערכה במדבר המערבי במצריים ובלוב, בקרבות הבלימה נגד הצבא הגרמני.                                                                                        

על פי דברי אלי סיון בנו בכורו של שמעון, ב-1941, מאיר הגיע לחופשה פעם אחת ויחידה למשך שלושה ימים. 4 ימים נסע ברכבת מטוברוק במדבר המערבי לירושלים וחזרה. זאת היתה גם הפעם האחרונה שפגש אותו ושמע ממנו סיפורי קרב.         

כאשר חזית המלחמה עברה מערבה, הוחלט שפלוגה 462 תהייה הפלוגה הארץ-ישראלית הראשונה שתישלח לאירופה, לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה. יחידתו הועברה לאלכסנדריה שבמצריים,  שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים                                                                   

אלי מספר  : "בחג פסח תש"ג, הגיע שמעון לחופשה. בליל הסדר שמעון שם לב שכמות המזון דלה, לעומת השפע שבקהיר. בארץ, באותה עת, המזון חולק בתלושי מזון. למחרת הפסח טס במטוס צבאי (טרמפ) לקהיר לקנות מזון ומתנות לחג. הוא ערך את הקניות בבזאר הקהירי (מוסקי), ההומה אלפי אנשים. פה גילה שמעון את אחיו הצעיר מאיר, שלא נפגש אתו מאז גיוסו.

מאיר סיפר שהוא בחופשה למשך יומיים ושזו לו הפעם הראשונה שהוא מבקר בקהיר. כן, סיפר על קורותיו במלחמה הקשה במדבר המערבי, שם התנהלו קרבות גורליים בין צבאות גרמניים ובריטיים, על קו ההגנה האחרון בין מצריים וארץ ישראל. עוד הוסיף כי הפלוגה גמרה להעמיס בנמל אלכסנדריה את המשאיות על אנייה, שמפליגה בשיירה גדולה לאי מלטה כדי להצטרף לבעלות הברית, בניסיון לבלום את הצבא הגרמני, באזור האי סיציליה.

הפלגה זו הפחידה והדאיגה את מאיר וחבריו בפלוגה מאד מאד. שמעון הציע למאיר את אישור החופשה שלו עצמו והציע לו להצטרף אליו לנסיעה ברכבת בו ביום, לירושלים. מאיר סירב לערוק ודחה את הלחץ שהפעיל עליו אחיו.

דקות ספורות לפני מועד יציאת הרכבת, ביקש שמעון  ממאיר לעזור לו לשאת את חבילות המזון לתאו ברכבת. בהיותם ברכבת, משך שמעון את מאיר והושיבו לצדו. כאשר הקטר החל לזוז מהרציף, קפץ מאיר מחלון  קרון הרכבת ונעלם בתוך ההמון בתחנה".  

ב-29 באפריל 1943, לאחר חג  הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה שבמצריים, לכיוון האי מלטה, שיירה של כ-30 אניות. בראש השיירה הפליגה האנייה ארינפורה (Erinpura ), שנשאה את חיילי הפלוגה ואת ציודם.                                                                                  

באחד במאי 1943 (כ"ז ניסן תש"ג), במהלך ההפלגה, אותרה שיירת האניות על ידי מטוס סיור גרמני. לעת ערב, הופצצה השיירה על ידי מטוסי קרב גרמנים. הארינפורה נפגעה פגיעה ישירה וטבעה. מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. מאיר היה ביניהם.                    

אלי סיפר " כעבור תקופה הגיעה הבשורה הרעה  במברק : "סאיג מאיר נעדר בים" ללא הסבר נוסף. במשך שנים חיה המשפחה בתקווה שנס יתרחש ומאיר יופיע בתום המלחמה.

מאיר ז"ל הניח אם תמר, אשר נהרגה בפסח תש"ח מצלף על סף ביתה בנחלת שבעה. היא נטמנה בבית העלמין "סנהדריה", על ידי שמעון ואלי תוך כדי יריות והפגזה כבדה על ירושלים, אשר הבריחו את הקברנים. הניח גם את אחותו אסתר ושלושה אחים למחצה:  שמעון, מרים(מרי) ושרה (שרינה).

אנדרטה לזכרו של מאיר וחבריו הוקמה  בהר הרצל  בירושלים והיא מעוצבת כאנייה, הניצבת בפינתה של בריכת מים רדודים, המסמלים את הים. מתחת לשולי הבריכה מצויים 137 לוחות השקועים בתוך הבריכה, בהם חרוטים שמות החללים .

פרטי חייו של מאיר סייג וקורותיו הופיעו באופן חלקי באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם ותמונתו נמצאה בשנת 2015 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".

תרמו לחקר:

אסתר ביניאק ונחמה דבורצקי חוקרות סיפורי חללי מערכות ישראל - "לתת פנים לנופלים".

ארכיון עיריית ירושלים - מר מיכאל מהלר, מר אפרים לוי

הספרייה הלאומית

משרד הפנים

אלי סיון - אחיינו של מאיר סייג

אבישי בר אושר, בן משפחת הרב מסעוד הכהן

אילן שטייר- חוקר "לתת פנים לנופלים"