משה ברנשטיין

משה ברנשטיין

שם לועזי: Moshe Bernstein
הורים: יוסף וחנה לבית חייט
תאריך לידה: כ"ב אלול התרפ"ו
מקום לידהסמורגון, פולין
תאריך נפילה כ"ה שבט התש"ח
מקום קבורהבית העלמין רמת הכובש

משה, בן חנה לבית חייט ויוסף ואח לשמואל. נולד בשנת תרפ"ה 31.08.1926 בפולין, בעיר סמורגון ליד וילנה (כיום - בבלארוס). אביו היה מורה בבית הספר העברי "תרבות" ואמו הייתה מיילדת בבית החולים העירוני. ההורים היו ציונים נלהבים, מורשי הקרן-הקיימת-לישראל בעיר ופעלו רבות למען העלייה לציון. משה ואחיו הקטן שמואל התחנכו באווירה זו, דיברו עברית רהוטה מילדותם וחלמו על ארץ ישראל.

סמורגון צורפה לפולין בסוף מלחמת העולם הראשונה, לאחר למעלה ממאה שנים בהן הייתה בשליטת רוסיה. בעיר חיו כמה מאות יהודים והיא נודעה כמרכז יהודי חשוב (כחלק מיהדות ליטא). לפני תחילת מלחמת העולם השנייה צורפה העיר לברית המועצות, בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ. כעבור שנה ומחצה, ב-1941, לאחר שהופרה הברית בין גרמניה לברית המועצות, נכבש המקום על ידי הגרמנים. מיד לאחר מכן רוכזו יהודי העיר בגטו. בהמשך נשלחו חלק מהיהודים לעבודות כפייה באסטוניה ובלטביה, וב-1942 גורשו היהודים שנותרו לגטו וילנה, משם נשלחו למחנות השמדה. עד תום המלחמה הושמדה כמעט כל קהילת סמורגון.

משה, הוריו ואחיו הקטן שמואל נשלחו לגטו בסמורגון ומשם לווילנה, שם נספו האם והאח הצעיר. באחד המשלוחים נשלח משה עם אביו למחנה עבודה באסטוניה, ושם מת האב. משה התגלגל בין מחנות ובהם מחנה בוכנוואלד ושרד בדרך נס. ביום 3.5.1945 הצליח לברוח מ"צעדת המוות" שערכו הגרמנים ליושבי המחנות כשהחזית התקרבה לגרמניה, ובכוחותיו האחרונים הגיע לצ'כוסלובקיה.

בתום המלחמה שב משה לפולין וגילה כי ממשפחתו לא נשאר שריד. הוא נקלט בבית יתומים בהלנובק, ליד העיר לודז', ושם הקים עם חברים נוספים תא ציוני שמטרתו אחת - עלייה לארץ ישראל. בוגרי בית היתומים התארגנו בגרעין עלייה של השומר. לאחר טלטולים נוספים הצליח משה להצטרף לאניית מעפילים שהפליגה לארץ. האנייה יגור נתפסה על ידי הבריטים ומעפיליה נשלחו למחנה מעצר בקפריסין. כעבור כמה חודשים במעצר הורשה משה להיכנס לארץ, ב 11 דצמבר 1946.

בהגיעו, הצטרף משה לחבריו בהכשרה בקיבוץ בית זרע בעמק הירדן. אחרי זמן קצר עבר לחדרה, בה גרו קרובי משפחתו, והחל לבנות את חייו בעיר זו.

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס משה לחטיבת "אלכסנדרוני", חטיבה 3 ב"הגנה" אשר הופקדה על הגנת אזור השרון. הוא היה בין הראשונים להתגייס, ואף דירבן את כל מכריו לעשות כמוהו. לאחר שעבר אימונים במחנה "דורה" שליד נתניה וסיימם בהצטיינות רבה הוצב בנפת "אשר" ונשלח כתגבורת לקיבוץ רמת הכובש. קיבוץ זה, מצפון לכפר סבא, היה בקו החזית וסבל מהתנכלויות הערבים מתחילת המלחמה, בעיקר מצד אנשי כנופיות שבאו מאזור קלקיליה. לוחמי "אלכסנדרוני" עסקו באבטחת היישוב והגנת העובדים בשדותיו.

ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) הותקפו שתי קבוצות עובדים מהקיבוץ בשדה על ידי כנופיה מקלקיליה. לאחר שהוזעקו לוחמים לעזרה התפתח קרב פנים אל פנים, במהלכו הצליחו המגינים לחסל שלושה מחברי הכנופיה ולהבריח את האחרים.

בקרב נהרגו שני חברי המשק ושלושה לוחמים, ביניהם משה. בן עשרים ושתים בנפלו. משה הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ רמת הכובש.

משה ברנשטיין הינו "נצר אחרון".

פרטי חייו של משה ברנשטיין וקורותיו, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד  הביטחון.

סיפור חייו נחקר והושלם בשנת 2018, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".

תרמו לחקר:

תמר ויינבלום, חוקרת "לתת פנים לנופלים" 

סטיבן גלייזר מתנדב "לתת פנים לנופלים"

קתרין ברמן מתנדבת "לתת פנים לנופלים"

ברכה בנתור ארכיון קיבוץ בית זרע

דוד אמיתי ארכיון יד יערי גבעת חביבה

ירדנה ווירוב ארכיון קיבוץ רמת הכובש

סמדר גלבוע

מרים שוב

אהוד סוצקובר

שרגא ויונה ניצברג, חברים של משה ברנשטיין

חנה גרייס

Barabara Adde

הרב מאיר סלושץ, בן משפחה

יצחק גלברשטיין חברה קדישא

פורום "אוצר התורה"