משה ברנשטיין

משה ברנשטיין

שם לועזי: Moshe Bernstein
הורים: יוסף וחנה לבית חייט
תאריך לידה: כ"ב אלול התרפ"ו
מקום לידהסמורגון, פולין
תאריך נפילה כ"ה שבט התש"ח
מקום קבורהבית העלמין רמת הכובש

משה נולד בשנת תרפ"ה 31.08.1926 בפולין, בעיר סמורגון ליד וילנה (כיום - בבלארוס) להוריו יוסף וחנה לבית חייט. אביו יוסף היה מורה בבית הספר העברי "תרבות" והגיע לעיר לאחר שירות בצבא הפולני. הוא התקבל בזרועות פתוחות והיה אחד המורים האהובים אשר גם תלמידיו שעלו לארץ זכרו אותו וניסו לעזור לו להגיע לישראל. אמו חנה לבית חייט הייתה מיילדת בבית החולים העירוני. ההורים היו ציונים נלהבים, מורשי הקרן-הקיימת-לישראל בעיר ופעלו רבות למען העלייה לציון. משה ואחיו הקטן שמואל התחנכו באווירה זו, דיברו עברית רהוטה מילדותם וחלמו על ארץ ישראל.

ב-1941, לאחר שהופרה הברית בין גרמניה לברית המועצות, נכבש המקום על ידי הגרמנים. מיד לאחר מכן רוכזו יהודי העיר בגטו. בהמשך נשלחו חלק מהיהודים לעבודות כפייה באסטוניה ובלטביה, וב-1942 גורשו היהודים שנותרו לגטו וילנה, משם נשלחו למחנות השמדה.

עד תום המלחמה הושמדה כמעט כל קהילת סמורגון.

 משה, הוריו ואחיו הקטן שמואל נשלחו לגטו בסמורגון משם לווילנה ומשם למחנה שטוטהוף בו נספו האם והאח הצעיר  ב-23.08.1944 .

באחד המשלוחים נשלח משה עם אביו למחנה עבודה באסטוניה, ושם מת האב. משה התגלגל בין מחנות ושרד בדרך נס. ביום 3.5.1945 הצליח לברוח מ"צעדת המוות" שערכו הגרמנים ליושבי המחנות כשהחזית התקרבה לגרמניה, ובכוחותיו האחרונים הגיע לצ'כוסלובקיה. בצעדת המוות פגש את שרגא ניצברג ומאז וכמעט עד יום מותו היו חייהם כרוכים זה בזה. סיפור המפגש בין השניים הוא סיפור מיוחד ומרגש. באחת מהמנוחות שהתאפשרו להם בזמן הצעדה, היה משה עסוק בפליית הפרעושים מבגדיו. הוא פלה אותם תוך כדי ספירה בעברית. שרגא ניצברג שעמד בסמוך, שמע את העברית ומיד ניגש אל הנער הצנום לשאול אותו מהיכן העברית הזו שבפיו. מאז ועד עלייתו לארץ לא נפרדו דרכיהם.

בתום המלחמה שב משה לפולין וגילה כי הוריו ואחיו נספו. הוא נקלט בבית יתומים בהלנובק, ליד העיר לודז', ושם הצטרף לתא ציוני שמטרתו אחת - עלייה לארץ ישראל. בוגרי בית היתומים התארגנו בגרעין עלייה של השומר הצעיר. בהיותו בבית היתומים  הציעו לו בני משפחת דודו, מקס ברנשטיין מניו הייבן בארצות הברית , להצטרף אליהם, אולם משה סירב באמרו שהוא ציוני ומקומו בארץ ישראל.

לאחר טלטולים נוספים הצליח משה להצטרף לאניית מעפילים יגור שהפליגה לארץ. האנייה נתפסה על ידי הבריטים ומעפיליה נשלחו למחנה מעצר בקפריסין. כעבור כמה חודשים במעצר הורשה משה להיכנס לארץ, והוא עלה ארצה ב- 11 דצמבר 1946.

בהגיעו, הצטרף משה לחבריו ולחברו שרגא בהכשרה בקיבוץ בית זרע בעמק הירדן. אחרי זמן קצר עבר לחדרה, בה גרו קרובי משפחתו, והחל לבנות את חייו בעיר זו.

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס משה לחטיבת "אלכסנדרוני", חטיבה 3 ב"הגנה" אשר הופקדה על הגנת אזור השרון. הוא היה בין הראשונים להתגייס, ואף דירבן את כל מכריו לעשות כמוהו. לאחר שעבר אימונים במחנה "דורה" שליד נתניה וסיימם בהצטיינות רבה הוצב בנפת "אשר" ונשלח כתגבורת לקיבוץ רמת הכובש. קיבוץ זה, מצפון לכפר סבא, היה בקו החזית וסבל מהתנכלויות הערבים מתחילת המלחמה, בעיקר מצד אנשי כנופיות שבאו מאזור קלקיליה. לוחמי "אלכסנדרוני" עסקו באבטחת היישוב והגנת העובדים בשדותיו.

ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948), יומיים לפני ליל הסדר,  הותקפו שתי קבוצות עובדים מהקיבוץ בשדה על ידי כנופיה מקלקיליה. לאחר שהוזעקו לוחמים לעזרה התפתח קרב פנים אל פנים, במהלכו הצליחו המגינים לחסל שלושה מחברי הכנופיה ולהבריח את האחרים.

בקרב נהרגו שני חברי המשק ושלושה לוחמים, ביניהם משה ברנשטיין שהיה בן עשרים ושתים בנפלו. משה הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ רמת הכובש. 

משה ברנשטיין הינו "נצר אחרון".

פרטי חייו של משה ברנשטיין וקורותיו, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד  הביטחון.

סיפור חייו נחקר והושלם בשנת 2018, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".

תרמו לחקר:

תמר ויינבלום, חוקרת "לתת פנים לנופלים" 

סטיבן גלייזר מתנדב "לתת פנים לנופלים"

קתרין ברמן מתנדבת "לתת פנים לנופלים"

ברכה בנתור ארכיון קיבוץ בית זרע

סמדר גלבוע

שרגא ויונה ניצברג, חברים של משה ברנשטיין

הרב מאיר סלושץ

יצחק גלברשטיין חברה קדישא

פורום "אוצר התורה"