משה כהן

משה כהן

דרגהטוראי
שם לועזי: Moshe Cohen
הורים: אברהם וחיה
תאריך לידה: דצמבר 1920
מקום לידהירושלים, ישראל
תאריך נפילה א' אב הת"ש
מקום קבורהבית העלמין ירושלים הר הזיתים

משה כהן, בן אברהם וחיה, נולד בחודש טבת תרפ"א (דצמבר 1920) בירושלים, אח אמצעי של פנינה, יפה, שרה וחוה.

בבית הספר היסודי-דתי הצטיין משה בלימודי קודש, וכבר בגיל שמונה השתתף בפעולות "הגורים" ב"צופים". שנה לאחר מכן עברה המשפחה לצפת, והוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד", למרות שתלמוד התורה בו למד אסר זאת. משה אף השתתף בעצרת חג הפועלים באחד במאי, אחרי שהשתכנע שבשביל מטרה זו מותר להפר את משמעת בית הספר.

מצפת המשפחה עברה לחיפה. משה ביקש ללמוד מקצוע בטכניון, אך לא התקבל בשל גילו הצעיר ומבנה גופו הצנום. באותו זמן הוקם בקיבוץ יגור הסמוך לחיפה בית הספר תיכון מחוזי, והוא היה מראשוני התלמידים בו. משה התמסר ללימודי חקלאות ובייחוד שקד על העבודה בטרקטור. הוא גם התעניין מאוד במתרחש בארץ, וגילה מעורבות בסוגיות האידיאולוגיות שעל הפרק. משה היה לחבר ב"מחנות העולים", ובמסגרת זו יזם – ניהולית ומעשית – את בניית הצריף הראשון לחברי התנועה במפרץ חיפה. כל זאת, תוך הקפדה על המשך לימודיו הסדירים.

אחרי שלוש שנות לימודים עזב משה את בית הספר, העמיד עצמו לרשות התנועה, והצטרף לקבוצת הכשרה להתיישבות בקיבוץ רמת הכובש, סמוך לכפר סבא. הוא עבד בפרדס "ריסקין", ועד מהרה בלט ביכולותיו והיה למנהל הפרדס. למרות זאת, חודשיים לפני תום ההכשרה עבר משה עם מספר חברים לצפון ים המלח להקמת מפעל אשלג. הוא עבד קשה בפנטונים; פנטון – דוברת עץ לשאיבת האשלג, עליה עובדים במשמרות לכל אורך היממה. בינתיים שבה משפחתו לגור בעיר העתיקה בירושלים, ומשה נהג לבקרם אחת לשבועיים.

בהמשך, ככל שהתקדמה הקמת הנקודה בצפון ים המלח – "בית הערבה", רבתה העבודה ופחתו ביקוריו. במקום זאת הירבה משה בכתיבת מכתבים, בהם סיפר על העבודה הקשה והקושי בגיוס אנשים ומשאבים; על התגבשות קבוצה קטנה "המונה כבר יותר ממניין"; על "הקמת נקודה שתכלול מגדל, גדר, עמדת ביטחון, שני בתי דירה, חדר אוכל, מוסדות שירות והתחלה של משק. התכניות מוכנות כבר וחסרות רק הידיים..."; על ההכנות הרבות לקראת העלייה על הקרקע; ועל גידול בעלי חיים, וניסיונות לגדל משהו באדמה המכילה שנים עשר אחוזי מלח. בלהט העשיה הציונית כתב: "כאילו תובעת השממה לי אותה בכל מאודה..."

במחצית שנת 1939 אכן הוקמה בית הערבה באופן זמני; עם הזמן נוספו חברים והמקום גדל. משה נבחר להיות מזכיר, וניהל את ענייני הקבוצה בתבונה, בנאמנות ובשכל טוב אשר חיבבוהו על כל חבריו. ברם, משימת חייו נקטעה באיבחה. בליל ב' באב ת"ש (6.8.1940), נפלט כדור מרובהו של משה בהיותו בעמדת שמירה. הוא נמצא פצוע וחסר הכרה, הובהל לבית חולים, אך בהגיעו לכניסה לירושלים יצאה נשמתו, והוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים. משה היה בן 20 במותו; הותיר הורים וארבע אחיות.

 

פרטי חייו של משה וקורותיו מופיעים באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפור חייו נחקר ופוענח בשנת 2015 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"  

תרמו לחקר:

סטיבן גלייזר, חוקר "לתת פנים לנופלים"

צאצאי משפחת כהן

ארכיון קיבוץ יגור

ארכיון רמת הכובש

ארכיון עיריית ירושלים

Unknown popup block

עזרו לנו לאתר תמונתם החסרה וסיפור חייהם של חיילים עלומים

לפני שעקבותיהם יעלמו

לסיוע בחקר

עזרו לנו לאתר תמונתם החסרה וסיפור חייהם של חיילים עלומים לפני שעקבותיהם

יעלמו

לסיוע בחקר