אלי ביין

אלי אריך ביין

שם לועזי: Erich Eli Bein
הורים: אלכסנדר (סנדור) ופרנצ'יסקה
תאריך לידה: ד' תמוז התרפ"ד
מקום לידהוינה, אוסטריה
תאריך נפילה כ' אדר ב' התש"ח
מקום קבורהבית העלמין, חלקה צבאית, חולדה
חלקה צבאית: 1 שורה: 1 קבר: 12

בנם הבכור של סנדור ופרנציסקה לבית מאירהופר ואחיה של ליזל. נולד ביום ד' בתמוז תרפ"ד (6.7.1924) בעיר וינה, בירת אוסטריה.

המשפחה התגוררה בבית נאה בסמוך לנהר הדנובה שחצה את העיר. בהיותו בן 15 הובא ארצה מאוסטריה במסגרת "עליית-הנוער" באוניה "גליל" בתאריך 21.11.1939 ולמד בקיבוץ בית-זרע.

עם סיום לימודיו בקיבוץ בית זרע, החליט אלי להתגייס ושירת כנוטר, אולם הוא לא אהב את החיים הצבאיים ולאחר שנה אחת בלבד, השתחרר. אלי עבר לגור בתל אביו, בה עבד לפרנסתו, במכונאות ואחר-כך בצבעות. בשעותיו הפנויות, בייחוד בשעות הלילה, ישב ושקד על תחום הלימודים האהוב עליו, הנדסה אווירית.

אלי התחבב על חבריו. על עברו לא הירבה לספר, כי עיניו היו נשואות לעתיד בחיים החדשים. אמו נפטרה וב 15 במאי 1942 נשלחו אביו סנדור ואחותו ליזל במשלוח 21 מוינה ללובלין וניספו. אביו מת מחמת רדיפות המשטר הנאצי ואחותו נאנסה ונהרגה על-ידי חיילים גרמנים.

לאור החדשות הקשות החליט להתגייס לצי הבריטי ובלבו השאיפה לנקום את נקמת אביו ואחותו. עם גמר המלחמה הוא חזר ארצה והצטרף לשירות ההגנה. חלק מזמנו הקדיש לאימונים וחלק לצי.

ביום הכרזת המדינה, זוכרים חבריו, כי היה שמח וגאה ביותר. בראשית דצמבר 1947 התנדב לשירות בפלמ"ח, בהגנה על שכונת התקווה וגבולות תל-אביב ובליווי שיירות לירושלים. "אילו יכלו אבי ואחותי לראות איך אנו נלחמים סוף-סוף על אדמתנו ועל עצמאותנו" - אמר לפני צאתו לתפקידו האחרון.

ביום כ' באדר ב' תש"ח (31.3.1948), בעת חילוץ מכוניות שיירה שהיתה בדרכה לירושלים מהבוץ ליד חולדה, התנדב עם חבריו לעלות על הגבעות הסמוכות לשם חיפוי ואחר-כך התנדב עם שלושה חברים להישאר במקום כדי להגן על משוריין, ובו חברים פצועים, שלא היה אפשר לחלצו ושם נהרג. אלי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולדה.

פרטי חייו של אלי ביין וקורות חייו מופיעים באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם בשנת 2018, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".

תרמו לחקר:

סטיבן גלייזר, חוקר "לתת פנים לנופלים"

ברכה נטור, ארכיון בית זרע

הארכיון הציוני

אלדד חרובי, מוזיאון הפלמ"ח