חיים שניידרמן

חיים שניידרמן, בן יעקב-אליעזר ("לייזר") ומינדל (לבית פרישמן), נולד בי"ז בחשוון תרפ"ד (27.10.1923) בלודז' שבפולין.

חיים, הוריו ושלושת אחיו התגורר בלודז'. הוא היה השלישי בין ארבעת הילדים – ינטע (ילידת 1913), לייב (יליד 1921) ויחזקאל (יליד 1928). עם כניסת הגרמנים ללודז' גורשה המשפחה מביתם לגטו היהודי. אמו של חיים וילדיה עבדו במפעלים שסיפקו ציוד לצבא הגרמני. האב יצא לחפש קרובי משפחה ונעלם. חיים נפרד מבני המשפחה ויצא לכיוון ביאליסטוק והגבול הרוסי. אמו, ינטע, לייב ויחזקאל נשלחו לאושוויץ.

חיים שהה ברוסיה עד תום המלחמה. ב־1946 חזר לפולין ומצא שביתו נהרס. הוא המשיך לגרמניה והצטרף לקיבוץ דרור בוולדשטט, שם שימש בתפקיד חבר המזכירות. מגרמניה המשיך לאיטליה, בחציה רגלית דרך הרי האלפים, ומנמל מיליארינו באיטליה הפליג לארץ ב־16.7.1947 באניית המעפילים "יד חללי גשר א-זיב". האנייה נתפסה על ידי הבריטים ומנמל חיפה גורשו המעפילים לקפריסין. בקפריסין שהה חיים במחנה מעצר, הצטרף ל"הגנה" והיה מדריך. ככל הנראה ברח דרך אחת המנהרות שחפרו העצורים ובדצמבר 1947 הגיע לארץ בספינת דייגים.

חיים נלחם בפלמ"ח והשתתף בקרבות בדרך לירושלים. הוא נפצע במבצע "מכבי" באזור קריית ענבים ומת בבית החולים ב-29 במאי 1948. ב-3 בספטמבר 1950 נקבר בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

חיים שניידרמן הוכר כ"נצר אחרון" ממשפחתו, אך לאחר שנים התברר שאחיו, לייב שניידרמן, שרד את השואה לאחר תקופות באושוויץ ומחנה העבודה קלטווסר. לייב הגיע למחנה עקורים באוסטריה ונישא לדינה. יחד היגרו לארה"ב והתיישבו בשיקגו. לייב (ליאו), הפך לדמות ידועה בקרב ניצולי השואה והוא הרבה להרצות על התקופה בפני פורומים רבים. בתום המלחמה, חיפש לייב את אחיו חיים אולם עד יום מותו ב 2004, לא הצליח לעלות על עקבותיו ולא ידע את גורלו.

עד כמה שידוע, גם חיים לא ידע ככל הנראה, שאחיו לייב שרד את השואה.

פרטי חייו של חיים שניידרמן וקורותיו מופיעים באופן חלקי באתר "יזכור" של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם בשנת 2020 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".