שלמה כץ

לא ברור מדוע העמוד באתר יזכור ממשיך להתקיים. בשנת 2018 קבעה יחידת אית"ן כך:
https://www.makorrishon.co.il/magazine/253967

באפריל 2018 פוענחה בענף תעלומה בת שבעים שנה: מיהו טוראי שלמה כץ המסתורי שנפל בפיצוץ גשר החצבני בלילה שבין 16 ל־17 במאי 1948, ואיש לא ידע לספר עליו דבר. משימת החבלה ההיא הוטלה על פלוגה מהגדוד השלישי של הפלמ"ח, חברי גרעין כפר־גלעדי ששהה אז בקיבוץ מעיין־ברוך. ברישומים מהימים ההם דווח על שלושה טוראים שנהרגו בקרב: גד גרינבוים, אביגדור קרמרש ושלמה כץ. לפי המסמכים, השלושה נקברו בכפר־גלעדי והועברו אחר כך לקבורת קבע בנחלת־יצחק. מצבותיהם של גרינבוים וקרמרש אכן עומדות שם, אך במשך שנים לא הצליחו לגלות היכן נטמן כץ – וגם לא פרטים על זהותו. "החוקר שקיבל את התיק רצה לבנות פרופיל אישיותי כדי להבין מיהו אותו חייל, אבל לא היה בידינו כל מידע עליו, מלבד מועד נפילתו והמקום שנהרג בו", מספר ישראלי.
החוקרים של אית"ן אף לא הצליחו לאתר את שמו של כץ ברשומות של הגדוד השלישי שנשמרו בארכיונים. הלוחם שנפל הוזכר רק ב"כרטיס נפגע" וברשימת ההרוגים שהופיעה בדו"ח מטה הפלמ"ח. שם גם נכתב שככל הנראה לא היה איש הארגון. לוחמים שהשתתפו בקרב ותושאלו על ידי אנשי הענף זכרו את שני החללים האחרים אך לא את כץ. קצה החוט היחיד: כתובת מגורים שהופיעה בצד שמו – רחוב אידלסון 6 בתל־אביב. אלא שחוקרי אית"ן גילו כי זה היה דווקא המען של גרינבוים.
חידת שלמה כץ מצאה את פתרונה המפתיע כשהתברר שאביו של גד גרינבוים נקרא שלמה. כשחיברו החוקרים את הנתון הזה למסמכים שבידיהם, הם הגיעו למסקנה שהחייל הנעדר לא היה ולא נברא; טעות הקלדה הביאה אותו לעולם. "הדיווח הראשוני על חללי הקרב נקלט בטלפרינטר (מכשיר ששימש למסירת הודעות טקסט – מ"פ) ונכתב בשורה רציפה", מסביר ישראלי. "הטקסט המקורי היה: 'חללי גשר החצבני גד גרינבוים בן שלמה, תל־אביב, רחוב אידלסון 6, אביגדור קרמרש, תל־אביב, רחוב יהודה הנשיא. אלא שבמקום 'בן שלמה' הקלידו בטעות 'כץ שלמה'. כשהדיווח פורק לשורות, הכתובת ברחוב אידלסון הוצמדה לשם החדש שנוצר, וכתובתו של גרינבוים הוגדרה כבלתי ידועה. גם בהקלדה רואים שהאותיות סמוכות זו לזו, וכך המילה 'בן' הופכת ל'כץ'".