סם גריימן

שמואל בן דויד גרינמן, נולד בשנת תרנ"ט (1891), רוסיה

המשפחה היגרה מרוסיה והתיישבה בלידס שבאנגליה.

בכדי לשפר את ההתערות בחברה האנגלית, הוא שינה את שמו לסם ואת שם משפחתו לגריימן.

בשנת 1914 נשא סם לאישה את פאני צ'יזיס, בבית הכנסת הציוני ברחוב ברונסוויק בלידס. הם התגוררו ברחוב אמבר 5, שם נולדו שלושת ילדיהם: אייזק יליד 1915, הרולד יליד 1916, רוז ילידת 1918.

בשנת 1918 התנדב סם לצבא הבריטי והוצב בגדוד העברי ה-38 של קלעי המלך.

סם נשלח עם גדודו לארץ ישראל בכוונה לכבוש אותה מידי התורכים. מפקד הגדוד, לויט. קולונל פטרסון, מעיד על סם ששנא מלחמה בשל האכזריות הכרוכה בה, והתנגד לכל צורה של שימוש בכוח "ובכל זאת מילא את חובתו הצבאית בלב תמים". למרות דעותיו סירב לעזוב את הלוחמים והסתפח לגדוד העובדים בבסיס חלמיה הסמוך לקהיר, במצרים Helmieh)).

סם לחם במערכה על מעברי הירדן ובה נפל. בראש השנה תרע"ט (8.9.1918), כאשר עמד על משמרתו בחפירה קדמית בבקעת הירדן, הדף חיילים תורכים שתקפו את המחנה, ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הבריטי בהר הצופים שבירושלים.

כשקיבלה אלמנתו את ההודעה על מותו התקשתה להאמין שבעלה נלחם בראש השנה. "אולם לצערנו", כתב פטרסון, "היינו מוכרחים לשמור על החפירות תמיד, בלי להתחשב בקדושתו הגדולה של יום זה או אחר, בין אם הוא קדוש ליהודים ובין אם הוא קדוש לנוצרים".

הותיר אלמנה ושלושה ילדים צעירים.

נסיבות נפילתו כתובות בספרו של מפקד הגדוד י.ה. פטרסון "עם הגדודים העבריים בארץ-ישראל" ושמו הונצח גם בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי וב"בית הגדודים" באביחיל.

פרטי חייו של סם גריימן וקורות חייו מופיעים באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם בשנת 2018, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".