עמנואל, בן גולדה ונחום יצחק, נולד בשנת תרפ"ז(1927) בעיר ויז'ניצה - בוקובינה, רומניה. בעודו ילד, חווה על בשרו את השואה כאשר נשלח למחנות הריכוז בטרנסניסטריה, מקום בו אבדו בני משפחתו. בתום המלחמה נשלח לבית יתומים בשם "טריאן" ברומניה.
מוניה הגיע לארץ-ישראל במסגרת עליית-הנוער בשלהי תש"ד, ונשלח עם חבריו לעלייה ל"משק הפועלות" שבפתח תקווה. מנהלת בית-הספר של אותם ימים מתארת אותו כ"ילד זקן, ללא אמונה באנשים ובסביבה". תוך זמן קצר, התערה היטב בחברת הילדים, למד את השפה, הירבה לכתוב לעלון בית-הספר ברוח אופטימית להפליא. בחיבוריו אלה, הוא מכנה את מדינתו החדשה בשם "אמא" ולה הוא מספר עד כמה קשה היה לו להסתגל לחיים החדשים והמסודרים במולדת. אולם, לדבריו, עברה עליו תקופה זו בשמחה, כי "איננו מנוצל יותר על-ידי אחרים, והוא לומד ועובד וחי בזכות עצמו בחברה בה בחר".
בתקופת מלחמת-העצמאות, לפני הקמת מדינת ישראל, יצא גרעין "היוגבים" - להכשרת הפלמ"ח בקיבוץ גזר. עם סיום ההכשרה, צורפו הבחורים לגדוד החמישי של חטיבת "הראל".
בימים שלפני הכרזת המדינה,במסגרת מבצע "מכבי", בין התאריכים 11-14 במאי 1948, לחמה חטיבת הראל באזור שער הגיא וניהלה מספר קרבות, במגמה לכבוש את הרכסים השולטים על כביש שער הגיא מצפון ומדרום.
ב-11 במאי 1948, הצליחו כוחות הראל לכבוש את הרכס, שמצפון לשער הגיא ולהתמקם במשלטים 6, 7, ו-8. משלט 8 היה כיפה מוארכת, שנתפסה על ידי כוחותינו, ללא קרב, ושלטה על מספר תאי שטח, שלא ניתן היה לראותם מהמשלט המרכזי - מס' 7. בגלל גודלו של המשלט הוא פוצל ל-8א ול-8ב.
בבוקר ה-12 במאי 1948 הגיעה למשלט תגבורת, בפיקודו של המ"מ משה גוסקוב. התגבורת הורכבה מחיילי הכשרת גזר, וביניהם גם עמנואל פוגל ז"ל, והם התמקמו בחלקו הצפוני של המשלט 8ב.
בשעות הבוקר החלו הערבים לתקוף את משלט 8 והמ"מ משה גוסקוב ביקש תגבורת ממשלט 7 אך לא נענה, בתוך כך גברה אש הערבים, ובחיפוי מקלעים, הם החלו לעלות בואדי שמצפון למשלט 8ב. אחד ממפקדי הכיתות נתן הוראת נסיגה והמ"מ משה גוסקוב לא הצליח לעצור את הנסיגה, שהפכה לבריחה מבוהלת לכיוון משלט מס' 7.
ארבעה לוחמים נשארו על הגבעה שניים מהכשרת כפר מנחם, זאב מיזרב זגבה ז"ל וירחמיאל גולוגובסקי ז"ל, ניצפו בפעם האחרונה על ידי החייל איתמר אבן טוב כאשר הם פגועים בגפיהם, אך לא הרוגים ושניים נוספים מהכשרת גזר אליעזר גלזר לוט ז"ל ועמנואל פוגל ז"ל, שהיו באחת העמדות הצפוניות ביותר של משלט 8ב, נצפו על ידי חבריהם להכשרה רק בזמן ההתמקמות על המשלט בשעות הבוקר.
הכוח הערבי, שכבש את המשלט שהה בו זמן קצר ונסוג, כנראה, לכיוון יאלו.
יומיים לאחר מכן ב-14 במאי 1948, חזרה פלוגה אחרת מהגדוד ה-5 וכבשה את משלט מס' 8. הנעדרים לא נמצאו גם לאחר סריקות שנערכו בסביבתו. בסוף שנת 1949, עמנואל נקבר כאלמוני בקבר אחים בהר הרצל.
אחרי חקירה מאמצת ע"י היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל, התקיים טקס גילוי מצבה בכ"א בתמוז, תשס"א (12.7.2001) ובמקום "אלמוני", התווסף שמו עמנואל פוגל.
פרטי חייו וקורותיו של עמנואל מוניו פוגל, הופיעו באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפור חייו נחקר והושלם, בשנת 2011 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים", בעקבות זאת תוקנה המצבה בשנית עם הוספת שמות הוריו.