רות גרטרוד היינסהיימר – בסט בת פרידריך פריץ שלום ואמה לבית וילשטטר, נולדה ב-ו' תמוז תרס"ד (19.6.1904), בקרלסרוהה, גרמניה.
משפחתה, משפחה של אנשי אקדמיה ידועה, אביה היה רופא, דודה וסבה היו שניהם פרופסורים למשפטים, היא עצמה למדה כריכת ספרים.
בשנת 1928 נישאה בגרמניה, לצייר גיאורג יעקב בסט. הנישואים לא החזיקו מעמד ובשנת 1931 נפרדו השניים.
לאחר עלות הנאצים לשלטון מצאה רות את דרכה ליהדות הדתית-ציונית ומאוחר יותר גם שינתה שמה מגרטרוד לרות. אחיה, רודולף אוטו, לימים, אורי ידין, עלה לארץ בראשית 1933 והיה למשפטן ולפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, נמנה עם מנסחי מגילת העצמאות של מדינת ישראל והיה מבוני המשפט הישראלי.
ב- 29 במרץ 1937, עלתה רות ארצה והתגוררה בשכונת רחביה בירושלים, תוך שהיא מתפרנסת כתופרת וכשרטטת.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה החלה להדריך בהג"א.
עם היווסדו של חיל הנשים בצבא הבריטי (הא.ט.ס.) התנדבה רות, במהלך שנת 1942, לשורותיו. היא שובצה בתפקידי פקידות ושרטוט והתגוררה במעון לחיילות שבמגרש הרוסים.
בכ"ה ניסן תש"ג (30.4.1943) נהרגה רות בתאונה, עת שעלתה לתלות כבסים, נפלה מגג מעון החיילות אל הרחוב.
חברותיה, אשר הכירו את החשיבות הרבה של היהדות בחייה של רות, דאגו שתובא לקבורה בבית העלמין היהודי בהר הזיתים, ולא כפי שהיה נהוג, לקבור חיילים בבית קברות צבאי בריטי.
פרטי חייה של רות היינסהיימר – בסט וקותיה מופיעים באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפורה נחקר והושלם בשנת 2014 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"