עקיבא פהל, בן ליאו פנחס לייב ואנה לבית ספרבר, נולד ב-כ' חשון תרפ"ד (30.10.1923) ב-וינה שבאוסטריה.
כבר בהיותו בן תשע סייע עקיבא לפרנסת משפחתו כאשר קיבל שכר על השתתפותו במקהלת ה"טמפל" הגדול בעיר. כן היה חבר בתנועת הנוער "גורדוניה".
ב-29.09.1938, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, עקיבא עלה לארץ ישראל באנייה "אדריה". עקיבא וחברו חיים פישר היו ראשוני העולים בקבוצה הראשונה של "גורדוניה" הוינאית, אשר הובאה על ידי "עליית הנוער" לקיבוץ "משמר השרון". בקיבוץ בחר לעבוד בסנדלרות. ידידיו הכירוהו כחבר טוב ונאמן הנכון לעזור לזולת, וכאדם אחראי וצנוע. בלבו היו לבטים וספקות, ועל פניו היה נסוך תמיד חיוך תמים.
באפריל 1941, כאשר נודע לו כי אבדו עקבות אביו, התגייס עקיבא לצבא הבריטי טרם הגיעו לגיל 18. "אקום את נקמת אבי ועמי" אמר. הוא הוצב כנהג בפלוגת מובילי המים 5(148) של חיל התובלה. לפני מותו, לאחר ביקור בקבוצתו "גבעות זייד", עקיבא כתב לחבריו: "התרשמתי טוב ועמוק...נמשיכה להילחם ולבנות...כי חזית אחת היא עתה ולעתיד. אני ליד ההגה, הזמן קצר..."
עקיבא שירת בחזית מצרים-לוב, ב-טוברוק ובאל-עלמיין. ביום כ"ג באב תש"ב (6.8.1942) נהרג בהפצצה אווירית, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין של הצבא הבריטי באל-עלמיין במצרים. בן 19 בנופלו.
לימים נודע שאביו ליאו פהל ברח לצרפת, גורש ממחנה דרנסי, ונרצח באושוויץ. אימו אנה ואחותו אליס ניצלו.
פרטי חייו של עקיבא קורט פהל וקורות חייו מופיעים באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפור חייו נחקר והושלם וגם תמונתו נמצאה על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"