יששכר-בר זלטוביצקי נולד ב-1881 לערך בליאדי, רוסיה (כיום בלארוס), בנם של משה זלטוביצקי ושפרה לבית ברקנבליט.
בימי מלחמת העולם הראשונה היה בין גולי ארץ ישראל במצרים. בשובו לירושלים בשנת 1919, היה יששכר-בר סופר סת"ם ושימש כשמש ישיבת "תורת חיים" ובית המדרש חב"ד בשכונת "מאה שערים". הוא התגורר בבניין הישיבה ברחוב חברון שבעיר העתיקה.
ביום א' בחשוון תרפ"ב (2.11.1921), יום השנה הרביעי להצהרת בלפור, החלו ערבים לפרוע בעיר העתיקה ולתקוף עוברי אורח, מוסדות ובתי עסק יהודים. ישיבת "תורת חיים" הותקפה על ידי ההמון ובמתקפה נפצע יששכר-בר. לאחר צאתו מחצר הישיבה נגרר לחצר סמוכה ושם נדקר באורח קשה. הוא הובהל אל בית החולים "הדסה" ונפטר לאחר זמן קצר. אחד מתוקפיו הואשם ברציחתו ונשפט לעבודות פרך, אך מאוחר יותר זוכה בבית הדין לערעורים.
יששכר-בר זלטוביצקי הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בהר הזיתים, בהלוויה משותפת עם שלושה חללים נוספים שנפלו באותו היום. היה בן כ-40 במותו, והותיר אחריו אלמנה ואח.
שמו מוזכר בספר "כופר הישוב".