דב אופר, בן חנה ואליעזר. נולד בשנת 1901 בזלוצ'וב שבגליציה למשפחה אמידה ובעיר הולדתו רכש את השכלתו היסודית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לוינה בירת הקיסרות ההבסבורגית שם המשיך דב בלימודים התיכוניים וברבות הימים הצטרף לקן "השומר הצעיר" כחבר בקבוצת "נשר" שיצאו לה מוניטין בתנועה. בתום המלחמה, כששב הביתה, ייסד את קן "השומר הצעיר" בעירו. הוא ריכז סביבו נערים רבים ולמרות גילו הצעיר נשא בעול תפקידים שחייבו אחריות, כושר שיפוט, החלטה מהירה ועוז רוח. הוא גם הגיע לעמדה רמה בקרב הציבור היהודי בעיר ועמד בראש ההגנה העצמית היהודית. בשנת 1920 עלה ארצה בראש קבוצת יהודים שארגן ואתם הצטרף לריכוז של תנועת השומר בבית ג'ן. בתוך תקופה קצרה נעשה דב לעמוד התווך של הריכוז בזכות כושר הסתגלותו המהירה וגישתו המעשית והתכליתית לכל בעיה שנתקל בה. בערבו של א' באלול תר"ף (14.8.1920) בחזרו עם חברו לבית ג'ן, בין ביתניה ליבנאל, מכינוס פועלי הגליל במסגרת שליחות הקיבוץ, תקפום שני ערבים מזויינים ודב נפגע בליבו ומת במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכנרת, שלושה שבועות לאחר הגיעו ארצה. במקום הרצחו הוקמה כעבור זמן קצר ביתניה עילית של השומר הצעיר שהיתה אחת מאבני היסוד של קיבוץ בית-אלפא.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)