אלפרד אליהו נולד ב- ו' אדר ב' תר"ע, (17/3/1910), בברלין (Berlin) שבגרמניה להוריו נח ומינה, אח לאירמגארד ילידת 1909. אודות האב לא ידוע דבר. האם מינה נולדה בברלין בשנת 1891, והייתה עקרת בית. באוגוסט 1936 אלפרד אליהו נשא לאישה את פרידה לבית טננבאום.
על פי כתבה בעיתון ביידיש:
בנעוריו נאלץ אליהו לדאוג בעצמו לפרנסתו וללימודיו ועבד כחשמלאי וכנהג. הוא היה מקורב לתנועת הנוער הקומוניסטית, ולימים הצטרף לשורות תנועת הנוער הבורוכובי בעירו וגם לתנועת "החלוץ".
ב- 19/10/1936 הוא עלה לבדו לארץ-ישראל באונייה "ירושלים". כאן הצטרף לקומונה שהקימו חברים מתנועת הנוער הבורוכובי הברלינאי בפתח תקווה והיה פעיל במפלגת פועלי ציון שמאל, בעיקר כמדריך לספורט בסניף הנוער של המפלגה במושבה.
על פי הכתבה אליהו התחבר לאווירת הפועלים בארץ-ישראל, מצא קשרים חברתיים ואהבה, לא ידע ייאוש ובכל מצב שמר על מצב רוח טוב.
על פי הכתבה בעיתון, בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הוא הצטרף ל"אגודת השומרים" ועסק בשמירה בדרום הארץ ובמגדל צדק הסמוכה לפתח תקווה. אליהו ראה בעבודתו בשמירה חובה ושליחות, וגם שם היה עטוף באהדה מכולם.
ביוני 1940 התגייס אליהו לצבא הבריטי (מספר אישי (PAL/774245 והוצב בטייסת 112 של חיל האוויר המלכותי, שבסיסה ליד העיירה גמבוט (Gambut) בלוב.
במאי 1942 הגיע אליהו לארץ לשהות בת שבועיים בבית ההבראה הצבאי בנתניה בשל מצב בריאותו הלקוי
ביום כ"ח באייר תש"ב (15/5/1942) יצא אליהו מנתניה רכוב על אופניים כדי להתראות עם חבריו בפתח תקווה. ליד אבן יהודה פגעה בו מכונית והוא נהרג במקום.
אלפרד אליהו פנגר, בן 32 במותו בעת שירותו הצבאי, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הבריטי ברמלה.
גורל בני משפחתו:
- פרידה ואליהו התגרשו בנובמבר 1938 בעת שהיא התגוררה בפריז והוא בפתח תקווה. בשנת 1941 היא נישאה מחדש.
- האם מינה נישאה בשנית, לבֶּנו קסטנר, בנובמבר 1919.
- האם מינה והאחות אירמגארד היגרו מגרמניה לבריסל שבבלגיה.
ב- 1/3/1940 שלחה אירמגארד מכתב לאליהו שהיה בארץ-ישראל. במכתב שהגדירה 'מכתב אחרון' היא מתארת את המצב הקשה של רעב, חוסר עבודה וסכנת גירוש. היא מתחננת לאליהו שישלח לה כסף ומקווה להצטרף אליו בארץ-ישראל.
האם מינה קסטנר והאחות אירמגארד היו ברכבת הטרנספורט ה"עשרים" – רכבת שילוּח שיצאה ב- 19/4/1943 מבלגיה הכבושה בידי גרמניה הנאצית לאושוויץ, ושם ככל הנראה נספו.
אליהו הונצח:
- בעיתון "ניי ועלט", ביטאון פועלי ציון ביידיש, בכתבה על מעשיו ודמותו.
- בחוברת "כנפות", קובץ חיילי ארץ-ישראל בחיל התעופה המלכותי נזכר שמו ברשימת החיילים שנהרגו, בעמוד "לזכר אחינו החיילים שהקריבו את נפשם במלחמת הדמים העולמית השנייה בשירותם בחיל התעופה המלכותי".
- על המצבה בקבר אחותה של האם מינה, יוהנה מאייר שנפטרה בברלין בשנת 1952, מצוינים השמות של מינה ושני ילדיה, אלפרד ואירמגארד.
סיפור חייו של אליהו אלי פנגר מופיע באופן חלקי באתר יזכור של משרד הבטחון
קורותיו ושם הוריו הושלמו בשנת 2025 ע"י מתנדבי ארגון "לתת פנים לנופלים"