ק

יצחק קרליבך

דרגהטוראי
שם לועזי: Yitzchak Carlebach
הורים: יוסף צבי ורבקה
תאריך לידה: י"ט שבט התרפ"ח
מקום לידהפרנקפורט, גרמניה
תאריך נפילה ו' אייר התש"ח
מקום קבורהבית העלמין קבוצת יבנה

יצחק קרליבך, בן יוסף-צבי ורבקה (לבית פרנטרוג), נולד ב-יט' שבט תרפ"ח (10 פברואר 1928) בפרנקפורט; בן למשפחה מעמודי התווך של הקהילה האורתודוקסית בגרמניה.

יצחק למד ב-ביה"ס היהודי שברחוב רדרברג ווג עד גיל 10. לאחר "ליל הבדולח" בנובמבר 1938 העבירוהו הוריו לבית יתומים יהודי בעיר, בתקווה שמשם יוכל לעלות בהקדם ל-א"י ולהמתין להצטרפותם מאוחר יותר. השלב האחרון בתוכנית מעולם לא התממש. ב-16 ספטמבר 1942 גורשו ההורים, יוסף צבי ורבקה, לגטו טרזינשטאט בצ'כוסלובקיה; משם נשלחו ב-23 ינואר 1943 למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו.

ב-25 אפריל 1939 אכן עלה יצחק לארץ עם 35 ילדים באניה "גליל". החבורה נקלטה ב"כפר הנוער הדתי" שהוקם ליד "כפר חסידים" שבעמק זבולון, זמן קצר קודם לכן בתמיכה של יהודים מגרמניה.

מופנם ורחוק ממשפחתו בן 11 חווה יצחק קשיי קליטה ובדידות חברתית. עברו שנים...ומכה קשה ליצחק. ידיעות ראשונות התקבלו על שואת יהודי אירופה. בדאגה גדולה לגורל הוריו, נהג יצחק מידי יום להתפלל ולומר פרקי תהילים לשלומם.

באותן שנים נתגלו אצל יצחק כישרונות לימודיים יוצאי דופן; מחברותיו היו לשם דבר, בכתב ובציורי טבע. בתקופה זו יצחק התקדם ל"קבוצת הנוער" – מחזור ח' של הכפר. למרות שלא היה לו קל, נענה ברצון לכל משימה חקלאית בענפי המשק אליה שובץ. הוא השתתף בחוגים לאחר שעות הלימודים, ואת שעות הפנאי ניצל לקריאה ולימוד.

חברו ומפקדו לעתיד בכפר דרום אברהם דימנט ז"ל העיד: "אדם מיוחד...מוכשר ביותר, אומן – נולד אומן. בגיל 12 יצר יצירות יפהפיות של קישוטים ושילוט. במשך כל השנים לכבוד החגים או מסיבות יצחק הכין פתגמים, כאשר בכל פעם תצורת האות שונה מהפעם הקודמת.
אי אפשר היה שלא לשים לב."

 

סמוך לסיום לימודיו בכפר הנוער, יצחק התוודע לקרובי משפחה הגרים בחיפה. אחת מהן – אסתר פלדהיים (לבית גנס) , באותם ימים כבת 8 – זוכרת עד היום בגעגוע  את  השמחה והחיוך שהיו נסוכים על פניו של יצחק במפגשים הללו.


בקיץ תש"ה (1945) יצחק ובני מחזורו עברו לשנת הכשרה בקיבוץ "בארות יצחק" שבאזור עזה. לאחר כשנה, במסגרת מבצע "11 הנקודות בנגב" במוצאי יום הכיפורים תש"ז, הקימה הקבוצה את "כפר דרום" – קיבוץ דתי מיסודו של "הפועל המזרחי".

יצחק חלם לצאת ללימודים, משאלה בלתי אפשרית בתקופתה. הוא התבלט כאיש של עקרונות צדק ויושר, זכה ליחס של כבוד והערכה מחבריו, ומצידו – השקיע בהם את כל מאודו. בכל ערב שבת וחג קישט את המועדון בציוריו ובפסוקיו, אשר הפכו שם דבר גם מחוץ לגבולות הישוב. בימות החול, יצחק עבד במשק, והשתתף בקורס לליטוש יהלומים שנערך בקיבוץ. בשעות הפנאי הוא ענה לשאלות ב"גיליונות פרשת השבוע" של הגב' (לימים פרופסור) נחמה ליבוביץ', וזכה ממנה לשבחים. כל זאת, עד  תחילת פעולות האיבה.

מההצבעה על תוכנית החלוקה ב-כ"ט בנובמבר 1947 היה הקיבוץ נתון להתקפות כמעט רצופות של האויב הערבי. בתחילה היו אלה כנופיות בהנהגת "האחים המוסלמים"; בהמשך הן תוגברו במתנדבים ובנשק מהצבא המצרי, ופעלו כמסגרות צבאיות של ממש. במצב זה מרצים מבחוץ לא היו יכולים להתארח בימי שבת ומועד, ואך טבעי היה שיצחק נטל על עצמו להעביר, מידי שבת, שיעור בפרשת השבוע.

המצב הוחמר לקראת סיום המנדט והקמת המדינה. כפר דרום היה הישוב הראשון שעמד בדרכו של הצבא המצרי לתל אביב, ולכן עמד בפני מתקפה צבאית מלאה כשהוא מנותק ומבודד מהישוב היהודי.  יצחק וחבריו בני 19-20, תחת הנהגתו של חברם אברהם דימנט המא"ז(מפקד אזור) ובסיוע תגבורת של הפלמ"ח, הדפו שוב ושוב התקפות של טנקים ומאות חיילים, תוך שהם מסבים אבדות כבדות לאויב.

בליל ה-13 למאי 1948 הצליח טנק לחדור למשק, תוך שהוא יורה לכל עבר. החברים זרקו לעברו בקבוקי מולוטוב ושקיות נפץ שהוכנו משקיות תפילין. כאשר מפקד הטנק פתח את מדפי הצריח, יצחק באומץ לבו זינק, הטיל רימון יד לתוכו ובכך השביתו. הטנק השני שעמד להצטרף, נסוג.

יומיים לאחר מכן, שבת ו' אייר תש"ח, יום לאחר הקמת המדינה, נפצע יצחק בהתקפת מרגמות וטופל ע"י הרופא ד"ר רובינשטיין. בדרך הוא נכנס לבונקר הפיקוד שבו ישב אברהם מפקד הישוב. הלה מספר: "חשבתי  שיצחק הולך לחבוש את עצמו בבונקר החולים שהיה בסמוך, אך הוא דחה זאת בביטול: לא צריך לא צריך...  במקום זאת הוא עודד את רוחי, היחיד שחשב על כך. ואז הוא שב בריצה לעמדתו. כמה שעות אח"כ יצחק נפגע פגיעה ישירה, מפגז מרגמה ונהרג במקום."

רעיו של יצחק - חברי המשק וחיילי הפלמ"ח המשיכו בחירוף נפש ומתוך מחסור חמור של מים מזון ותרופות, להגן על הישוב עוד כחודשיים. בכך, שיבשו ועיכבו את תכניות הצבא המצרי לכיבוש מרכז הארץ.
ב-8 ביולי 1948 פקד צה"ל על הלוחמים לעזוב את קיבוץ כפר דרום.

בעיצומן של הקרבות, יצחק הובא לקבורה ארעית בכפר דרום עם יתר הנופלים על הגנת המקום. לאחר הסכם שביתת הנשק עם מצרים, הותר לנציגי צה"ל – בהם אברהם דימנט המא"ז – לטפל בהבאתם לקבר ישראל. תשעה מתוך עשרת הנופלים זוהו, בהם גם יצחק. ב-27 באפריל 1949 הובא יצחק קרליבך למנוחת-עולמים בטקס צבאי מלא בבית הקברות בקבוצת יבנה.

יצחק קרליבך היה בן 20 שנה בנופלו, שריד אחרון להוריו.

"מצפה יצחק"- פינה חמה, לזכרו של יצחק קרליבך, הוקמה עבור חיילי צה"ל המשרתים בגזרת הישוב פדואל שבשומרון, על ידי בני משפחתו.
בעקבות חקר שנערך על ידי ארגון המתנדבים 'לתת פנים לנופלים', הושלם בשנת  2020  , סיפור חייו של יצחק קרליבך.

פרטי חייו של יצחק קרליבך מופיעים באופן חלקי באתר משרד הביטחון, סיפורו הושלם בשנת 2020, על ידי חוקרי 'לתת פנים לנופלים'.

תרמו לחקר:

דב לוי, חוקר מתנדב, 'לתת פנים לנופלים'

גב' חנה רותם

נדב מן, אתר ביתמונה, מאוסף כפר דרום 1946-1948. מקור האוסף: חנה רותם
גב' ציפי שולץ מנהלת הארכיון במושב  בני דרום
העיתונאי חגי הוברמן
הרב אשר מבצרי ממקימי כפר דרום המחודש תש"ן

גב' אסתר פלדהיים ובנה מאיר מהישוב פדואל , בני משפחתו של יצחק קרליבך  

משה גולדרייך
יורם יגאל, חוקר ומתנדב, לתת פנים לנופלים'

סטיבן גלייזר, חוקר ומתנדב, ארגון 'לתת פנים לנופלים'

חנה טאובנבלט, חוקרת ומתנדבת ארגון 'לתת פנים לנופלים'

דורון לייטנר, חוקר מתנדב 'לתת פנים לנופלים'

עו"ד תמי לימון

עובדי הארכיון הציוני

 

Unknown popup block

עזרו לנו לאתר תמונתם החסרה וסיפור חייהם של חיילים עלומים

לפני שעקבותיהם יעלמו

לסיוע בחקר

עזרו לנו לאתר תמונתם החסרה וסיפור חייהם של חיילים עלומים לפני שעקבותיהם

יעלמו

לסיוע בחקר