יוסף חמדי, בנו של שלום חמדי מקהילת יוצאי תימן, נולד בשנת 1906 לערך בירושלים. בצעירותו נתייתם משני הוריו.
בפרעות ניסן תר"פ הגיע לירושלים המון ערבי, בדרכו לחגיגות בנבי מוסא בואכה יריחו. בהגיעם לשער יפו השמיעו מנהיגיהם דברי שטנה והסתה נגד היהודים. ההמון המוסת החל להתפרע, להכות ביהודים ולבזוז את רכושם. בפרעות אלו, שהתחוללו בימי חול-המועד פסח, הוכו ונפצעו בידי מתפרעים למעלה מ-200 יהודים בעיר העתיקה ובשכונות העיר החדשה, וכן נחרבו ונשדדו בתי-מגורים, בתי-כנסת וישיבות.
יוסף חמדי נפצע בקרבת שכונת "מאה שערים" וביום י"ח בניסן תר"פ (6.4.1920) מת; שישה יהודים נהרגו בירושלים בפרעות אלה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הזיתים, בהלוויה משותפת לחללים שנפלו באותו יום. בן 13 במותו.