ארנסט-היינריך ארמן נולד ב-15.10.1901 בברלין, בנם של פרידריך-עמנואל ארמן ושרלוט לבית היימן. היה בנם השני בין שלושה ילדים. משפחתו התגוררה ברובע שרלוטנבורג, בו גדל והוכשר לעבודה בתחום הבנקאות. הוא עבד כפקיד בנק בברלין, ולאחר נישואיו ב-22.12.1923 עבר למינכן. בשלהי שנות העשרים, שב עם רעייתו אריקה ובתם היחידה אלאונור להתגורר בברלין (רובע שמרגנדורף). ב-1931 התגרש.
ארנסט ביקש להמשיך בלימודים גבוהים להתמחות בכלכלה ובמנהל עסקים, אך עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עזב את עבודתו ומקום מגוריו במטרה לעלות לארץ ישראל. הוא עבר אל המבורג כדי לעבור הכשרה בתחום הדייג; עבד שעות ארוכות בנמל, ויצא למסעות שיט במשמרות לילה.
ב-13.7.1936 הגיע ארנסט על סיפון האונייה "פלשתינה" לנמל חיפה, בה קבע מאוחר יותר את מקום מושבו. ארנסט עבד בתחום הימי, בין היתר על סיפון אוניית המסחר "חנה". מאוחר יותר הצטרף לצוות האונייה "הר ציון" כמנוען בחדר הקיטור, אשר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה צורפה לצי הסוחר הבריטי והפליגה בין נמלי בריטניה לנמלי הים התיכון.
בשנת 1940 נטלה האונייה "הר ציון" חלק במאמץ לפרוץ את המצור הימי ששמו צוללות גרמניות על בריטניה באוקיינוס האטלנטי. כאשר הייתה האונייה בדרכה מבריטניה לארצות הברית, נפגעה על-ידי צוללת וירדה למצולות. יחד עמה טבעו ביום 31.8.1940 (כ"ח באב הת"ש) 33 ימאים, 17 מהם ארץ-ישראלים, וארנסט ארמן ביניהם.
ארנסט ארמן היה בן 39 בנופלו; הותיר אחריו את אמו, בתו ואחיו הבכור בגרמניה ואת אחותו הצעירה בארצות הברית. בתו עברה את מאורעות השואה במקומות מסתור שונים בגרמניה ולאחר המלחמה נותרה לחיות בה, עם אמה.
ארנסט ארמן הינו חלל אשר מקום קבורתו לא נודע. זכרו הונצח בלוח הזכרון מס' 55 באנדרטת טאוור-היל בלונדון, באתר ההנצחה לימאי צי הסוחר הבריטי בחיפה, בגלעד בהר הרצל למתנדבי הישוב העברי שנפלו בניכר ובגן הנעדרים שבהר הרצל לציון חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
על הקורות את האונייה "הר-ציון" ונסיבות טביעתה פורסם בספר "הכובשים בים נתיבה". על האזכרה לנעדרים נכתב בשבועון ההסתדרות הציונית העולמית "העולם".