נולד בשנת תרס"ו (1906) באוסטרולנקה, פולין. אביו היה מראשוני הקהילה המקומית שנספחו לתנועה הציונית ופעלו בה במסירות רבה. בבית הוריו ספג דוד מילדותו את האהבה לארץ, לחיים ולעבודה בה, וללשון העברית. הוא יסד בעירו את סניף "החלוץ", אירגן שיעורי-ערב לעברית ונתן יד לכל פעילות ציונית. כהכשרה לעבודה בארץ-ישראל למד את מקצוע המסגרות ובשנת 1925 הגיע ארצה. כאן לא הצליח לעסוק במקצועו וכך יצא לעבוד כפועל פשוט. בזמן המשבר הכלכלי של השנים 1926-1927 היה מחוסר עבודה. אמו, ששמעה על מצוקתו הקשה, כתבה לו שישוב הביתה, ואילו אביו עודדו דווקא וכתב לו: "חזק ואמץ לעמוד על עמדך בארץ, בה תחיה ובה תמות". הוא עבר את ימי המצוקה ובצד עבודתו היה פעיל בהסתדרות העובדים הכללית ובעיקר בוועד פועלי המתכת בירושלים. גם עסק בענייני תרבות והצטרף לארגון ה"הגנה". במאורעות תרפ"ט היה בקו הראשון של חזית ההגנה מפני הפורעים הערבים. בי"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), כשעמד על משמרתו על קיר בניין, פגע כדור ברקתו. הוא נפצע קשה וכעבור יומיים, בכ' באב תרפ"ט (26.8.1929), מת מפצעיו בבית החולים "הדסה" בירושלים. בן 24 היה במותו. הניח הורים.
זכרו הונצח בספר "יזכור לקדושי תרפ"ט" ובאלבום הזכרון "מלחמה ושלום בארץ ישראל".
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)