בן שפרה ואלתר. נולד בשנת תרס"ח (1908) בעיר בריאנסק שליד ביאליסטוק בפולין. בהיותו כבן 22 עלה לארץ-ישראל והצטרף לקיבוץ יגור שליד חיפה. הוא היה חבר "הגנה" פעיל בקיבוץ וזכור לחבריו מן הימים ההם כצעיר נעים-סבר וחרוץ בעבודתו. בשעות הערב של י"ט בניסן תרצ"א (6.4.1931), חזרה מן העבודה מכיוון בית החרושת "נשר" חבורת צעירים וצעירות מיגור. סמוך לקיבוץ ארבה להם קבוצת ערבים ופתחה עליהם באש. שלושה חברים נפלו בהיתקלות זו, ביניהם יעקב. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביגור ונטמן בקבר אחים עם שני החברים שנפלו עמו. בן עשרים ושלוש היה במותו. ההלוויה היתה רבת משתתפים, ובין הדוברים בה היה דוד בן-גוריון שאמר בין השאר: "אין שילומים לחיים צעירים, אין כופר לנפש. אנו מעטים עדיין. רכשנו לנו את הזכות לחיות בארץ הזאת בשלום ובעבודה. את הזכות הזאת יד המרצחים לא תיקח מאתנו".
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)