נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיירה טרבושן שבקארפטורוסיה. אפרים היה בן להורים שומרי מצוות וגדל בסביבה של חסידים הדבקים בדת ומסורת. כבר בנעוריו דבקה נפשו בציונות, חלוציות וערכי העבודה. הוא הצטרף לתנועה הגדולה שהתעוררה בקרב הנוער היהודי לעלות לארץ-ישראל ולהשתלב בבניינה. לאחר שגמר את שירותו הצבאי בארץ מושבו יצא להכשרה ועלה ארצה בשנת 1935. בארץ עבד, בחדשי החורף, בנגרות-אריזה במושבה פתח-תקווה ובעונת הקיץ בפרדס. היה נוח לבריות, זריז ומסור לעבודה. גם חסך מכספו כדי לעזור להוריו בחוץ-לארץ. לאחר תקופת עבודה קשה עלה בידו לבנות בית בשכונת אליעזר, סמוך לכפר סבא, ועמד להקים משפחה אך המוות הקדימו. ביום ז' באב תרצ"ח (4.8.1938) עלתה משאית קיבוץ רמת הכובש, שהסיעה את
העובדים בגוש לביתם, על מוקש. אפרים, יחד עם שבעה מחברי רמת הכובש נפצע פצעי מוות. בן עשרים וחמש היה בנפלו. הניח הורים בצ'כוסלובקיה.
הונצח בחוברת זיכרון לחללי קיבוץ רמת הכובש.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)