בן חנה-איטה ויהושע, נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיר צ'ורטקוב, פולין. הוא עבר בשלום את כל אימי מלחמת-העולם השנייה ובסופה היה בדרכו לארץ-ישראל. האונייה שבה הפליג נתפסה על- ידי הבריטים ונוסעיה ונחמיה עמם נשלחו למחנות הפליטים בקפריסין, שם היה כלוא שנתיים ימים. בשנת תש"ח עלה לארץ- ישראל והתגורר בתל-אביב עם רעייתו שושנה.
במלחמת-העצמאות התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "קריתי". במהלך מבצע "דני" השתלטו כוחותינו גם על אזור מודיעין ועם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נתפסו משלטים באזור, אחד מהם משלט 219. הגיזרה היתה רגועה ובמשלט החזיק כוח חי"ם מחטיבת "קריתי". ביום 23.9.1948 תקפו את המשלט ערבים מקומיים ובסיוע הלגיון, במפתיע, ותוך הפרת ההפוגה. מגיני המשלט הופתעו ונאלצו לסגת נוכח עדיפות האויב, ורבים נפגעו בנסיגה הקשה. למחרת תקפו כוחותינו נגד וכבשו את המשלט. בקרב זה נפל, ביום כ' באלול תש"ח (24.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לאחר מותו נמצא בכיס חולצתו מכתב שהורה על שחרורו מהצבא בשל ראייתו הלקויה.
שמו מונצח על-גבי אנדרטת הזיכרון בחבל מודיעין.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)