בן יהושע-פליכס. נולד ביום י"ט באייר תר"ף (7.5.1920) בגמינדן, עיירת-נופש באוסטריה, בקהילה יהודית קטנה המונה ארבעים ושמונה נפשות, מתבוללת ברובה. אביו היה מראשוני הציונים בסביבה ובמשך עשרות שנים פעל למען הרעיון והמפעל הציוני. גם חינך את ילדיו ברוח זו ובהיות מנשה בן עשר החל ללמוד עברית. לימים אירגן את סניף "מכבי הצעיר" בעיירה והיה פעיל בו כל זמן ישיבתו שם. ביום סיפוח אוסטריה על ידי הגרמנים נלקח אביו למחנה ההסגר בוכנוואלד. מנשה המשיך בפעילותו הציונית ובדצמבר 1938 עלה לארץ-ישראל. חודשיים לאחר עלייתו הצטרף לקבוצת "אלונים" ובה היה חבר "הגנה". באותו זמן קיבל ידיעה מאמו כי קרוביו באמריקה הכינו תעודות וכסף שיאפשרו לו לבוא לארצות הברית, אבל הוא דחה את ההצעה מכל וכל. בבוקר יום כ"ב באדר תרצ"ט (13.3.1939), יצא עם שניים מחבריו לעבודה בקוסקוס-טבעון, נקודתו הקבועה של קיבוץ אלונים. בדרך עלו על מוקש ומנשה נהרג במקום. עמו נהרג גם אליהו אברמוביץ ואילו דן ליבר נפצע קשה ונפטר לאחר שלושה ימים. מנשה נטמן יחד עם חברו אליהו בבית העלמין של קיבוץ אלונים.
שמו הונצח בספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי, ב"זכר לנופלים" בהוצאת קיבוץ אלונים וב"מבפנים" - בטאון הקיבוץ המאוחד. בעיתונים "הארץ" ו"דבר" פורסמו רשימות לזכרו.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)