ארנסט שמשון גוגנהיים נולד ב-ט' בסיוון תרפ"ב (5.6.1922) בעיירה טינגן-באדן, גרמניה; בנם של יוליוס (יעקב) גוגנהיים וטלי לבית ליכטנברגר ואח צעיר לאחותו אנה. הוריו היו בעלי חנות נעליים ונודעו בתרומתם למען האוכלוסיה המקומית.
ארנסט למד במוסדות החינוך המקומיים בעיירה ובשנת 1937 עבר לעיר פרנקפורט. הוריו נותרו בטינגן-באדן ולאחר ליל הבדולח בשלהי 1938 גורשו מן העיירה. עוד באותה שנה נספה אביו במחנה המוות דכאו.
ביום 27.3.1939 עלה ארנסט בגפו לארץ ישראל, כחניך עליית הנוער על סיפון האנייה "גליל". עם הגיעו נשלח יחד עם קבוצת חניכי הסתדרות "המכבי הצעיר" למושב מרחביה, בו נקלט ופעל עד מאי 1940. בהמשך עבר אל מרכז הארץ, עבד כפועל-קצב והתגורר אצל ידידים בגבעתיים.
במהלך שנות מלחמת העולם השנייה נספו אמו ואחותו במחנה ההשמדה אושוויץ. ארנסט נותר נצר אחרון ממשפחתו הגרעינית.
בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא והוצב בחטיבת "עציוני" שהיתה ממוקמת באזור ירושלים והרי יהודה. מילא את המוטל עליו במסירות והי אהוב על חבריו ומפקדיו.
ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948), בשעה שעסק בפירוק מוקשים באזור שבין ארזה למוצא-עילית, נפגע ממוקש שהתפוצץ ונפל. הוא נפטר בבית-החולים האנגלי אור ליום כ' בניסן תש"ח (29.4.1948). בן 25 היה במותו.
תחילה נקבר בסנהדריה שבירושלים וביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
שמו של גוגנהיים חקוק באנדרטה לחללי גוש-דן שבמחנה דורי ובבית יד לבנים בירושלים. בשנת 2011 נמנה שמו בין חללי מלחמת הקוממיות להם הוענקה אזרחות כבוד של ישראל.
ארנסט שמשון גוגנהיים, הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית, אשר חוו על בשרם את אֵימַת השואה באירופה הכבושה, עלו לארץ בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים, ונפלו במערכות ישראל.
פרטי חייו ותמונו של ארנסט שמשון גוגנהיים מופיעים באופן חלקי באתר "יזכור" של משרד הבטחון
ספור חייו נחקר והושלם ב-2024 ע"י מתנדבי "ארגון "לתת פנים לנופלים"