ארנסט אופנהיימר בנם של נתן אופנהיימר וצילי לבית מינץ. נולד ב- ג' תמוז תרע"ד (27.06.1914) בעיר שליכטרן ברובע מיין-קינזיג בהסן שבגרמניה. ארנסט אח בכור לשתי אחיותיו, אירמגרד וקייטה. אביו וסבו היו אנשי מכירות היתה להם חנות בגדים בקומת הקרקע בבית בו התגוררה המשפחה.
ארנסט היה חבר "החלוץ" והיה בין ראשוני מייסדיה של חווה חקלאית. לאחר שעבר תקופת הכשרה בחווה עלה לארץ-ישראל ב-23.08.1937 על סיפון האוניה 'ירושלים' והתיישב בקיבוץ תל-יוסף שבעמק יזרעאל. בראשית דרכו הצטרף לשורות ה"הגנה" ועבד במשק בעבודות שונות. לאחר מכן במשך כשנתיים עבד באורווה. הוא אהב מאד את עבודתו זו, התמסר אליה ובה המשיך לעבוד עד גיוסו לצבא.
ארנסט נענה לקריאת המוסדות הלאומיים, בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי ושירת כפלס ביחידת המהנדסים 870 של חיל ההנדסה הבריטי. (קודם לכן "הטרקטוריסטים"- קבוצה שראשיתה בהתארגנות חברי משקים מהעמק וגיוסם כמחלקה בפלוגה 138 הבריטית). באותה שנה היחידה שהפעילה ציוד מכני כבד, נשלחה לפעילות בסוריה. לאחר מכן התפזרה ועסקה בפנוי שלגים בהר הלבנון, פריצת דרכים והכשרת מסלולים בשדות תעופה במדבר, בעירק ובארץ ישראל. לאחר חמש שנות שרות עמד להשתחרר מהצבא. בפגישותיו ושיחותיו עם חברים סיפר על הכנותיו לחזור למשק מיד עם שחרורו אך לא זכה לכך. צנוע וסגור בתוך עצמו התהלך ארנסט קודר תמיד. הידיעות על גורל משפחתו בשואה שברו את רוחו, כוחותיו לא עמדו לו והוא שלח יד בנפשו ביום כ"ד באייר תש"ו (25.5.1946). הוא הובא לקבורה בקיבוץ תל-יוסף.
הוריו נתן וצילי אופנהיימר גורשו ב-7 בספטמבר 1942 מביתם בשליכטרן לגטו טרזינשטט. ב-29 בינואר 1943 נשלחו לאושוויץ, שם ניספו ב- 8.5.1945.
הוא הניח אחריו את שתי אחיותיו - אירמגרד גולדשמידט ובעלה ברונו עלו לארץ ישראל כשלושה חדשים לפניו והתיישבו בנהריה. כעבור מספר שנים עברו לכפר הרא"ה והקימו שם משק חקלאי. לימים עברו לפתח תקווה כדי להיות קרובים לילדיהם. אחותו קייטה הנפלינג עקרה ללונדון הקימה משפחה ובערוב ימיה עלתה לישראל.