רפאל בן זליג וליסה סדובסקי נולד בשנת 1915, בקהיר בירת מצרים.
הוריו הגיעו בתחילת המאה ה-20 למצרים מפולין. אביו פתח עסק לציור שלטים בעיר, ונודע כאמן במלאכתו; אמו הייתה מיילדת. משפחת סדובסקי היתה משפחה יהודית ציונית מאד מוכרת ומבוססת בעיר, ותרמה רבות למען א"י.
רפאל היה הילד הראשון מבין ארבעה. כשנתיים אחריו נולד אחיו זלמן, ובהפרש גדול מהשניים, נולדו שתי אחיות – לוסי ואיווט. כבר בגיל צעיר נודע רפאל בכישוריו ובשקדנותו בשפה הערבית, וזכה למענקים רבים מהרשויות. הוא למד בבית הספר היהודי ע"ש הרצל בקהיר, שם התבלט בפעילותו הציונית. בהיותו בן 18 שימש כנציג מטעם קק"ל בבית ספרו, ואסף תרומות שנשלחו לארץ.
בשנת 1934 שימש רפאל כנציב הבחירות של התנועה הציונית הרוויזיוניסטית (הצה"ר) בקהיר, ו-אח"כ כגזבר וכמזכיר הסניף במצרים. ככזה, זכה לנאום בכנס תנועתי בנוכחות המנהיג ז'בוטינסקי. בתקופה זו התקבל רפאל לעבודה כמורה לצרפתית-אנגלית ולמתמטיקה בבית-ספר ממשלתי בקהיר. בגיל 22 נשלח לייצג את העסק של אביו בכנס בינלאומי לפרסום בפריז.
ב-1943 התנדב רפאל להיות איש קשר של מחתרת לח"י במצרים. יפה תבואה (גרינברג) מספרת: "הוא היה אדם נחמד מאוד, עזר לנו (ל-לח"י) מאוד. אם הייתי צריכה משהו בקהיר, הייתי מיד פונה אליו". במסגרת פעילותו המחרתית רפאל אף סייע ב-1944 בהתנקשות בחייו של הלורד מוין (השר הבריטי האנטי-ציוני לענייני המזה"ת).
בספרו "המעש", ג'ארלד פרנק כתב על רפאל לחיוב ולשלילה. "הוא היה רומנטיקן, מעין גלגול של ביירון, נלהב לכל מעשה נועז; ועם זאת היה עשוי פחות מכל אדם להיות איש-מחתרת. הוא היה כבן עשרים ותשע, פניו עגולות, ושפם וזקנקן שחורים וגזוזים שיוו לו ארשת של ייחוד. הוא היה רווק, אדם בעל קסם אישי, תרבותי, מלא התלהבות; התייחס על משפחה יהודית עתיקה, ועל כן הכיר את הכל ודלתות רבות נפתחו לפניו. [ברם] סדובסקי היה פטפטן, ואין לסמוך עליו כי יידע לשמור סוד. הוא היה רברבן, רגשני עד כדי נוירוטיות, ובהיותו נתון ללחץ – היה עלול לגלות את כל הידוע לו. אך משום שסדובסקי הכיר את קהיר, משום שהיה מלא ידיעות כרימון, משום שיכול היה למלא שליחויות שלא היו בגדר אפשרותו של זר, משום שחי במחיצת הוריו האדוקים שהיו מכובדים על כל, וביתו יכול לשמש בית ועד לאנשי לח"י – נזקקו לעזרתו."
זמן מה לאחר הוצאתם להורג של שני המתנקשים (אליהו חכים ואליהו בית-צורי), הגיע רפאל לבית הקברות היהודי בקהיר בו נקברו השניים, כאשר זר פרחים בידיו. התנהגותו החשודה הובילה למעצרו. במהלך חודש אפריל 1945, נחקר רפאל תחת עינויים קשים על ידי הבולשת הבריטית במצרים. בעקבות חקירתו, נעצרו אנשי לח"י נוספים אותם הכיר. בכך, לדאבון הלב, הוכיח רפאל את אשר חששו עמיתיו למחתרת (כמצוטט בספר דלעיל). לאחר הודאתו בת 86 עמודים, התאבד בתאו בבית הסוהר בקהיר, כשהוא בן 30 בלבד. רפאל סדובסקי הותיר הורים, אח ושתי אחיות. מקום קבורתו לא נודע (ככל הנראה בגלל הרס בבית הקברות היהודי בקהיר).