יונה פוגץ' (פוגטש) נולד ב-28.3.1901 (ח' ניסן תרס"א) בעיירה סודילקוב, אזור שפטובקה, מחוז חמלניצקי, אוקראינה, לזליג פוגץ' ורחל לבית קריינרמן. המשפחה התגוררה בעיירה סודילקוב, שהייתה יהודית ברובה באותה תקופה, ומרבית המשפחות היהודיות התרכזו ברחובות המרכזיים. להוריו היו ארבעה ילדים ולו שני אחים ואחות: שמשון, שמואל ויאכה.
בצעירותו, יונה הצטיין באומץ ליבו ולקח חלק בהגנה על יהודי עירו מפני פורעים רוסים ואוקראינים שהתנכלו להם. בערב פסח ובמהלך ימי החג באביב 1919, נערכו פרעות נרחבות ביהודי סודילקוב על ידי חילות האוקראינים הסובייטים: חנויות ובתים רבים נשדדו, תוך הכאות שכתוצאה מהן היו עשרות פצועים ומספר הרוגים. במהלך הפרעות, מרבית היהודים ברחו על נפשם ומצאו מחסה בקהילת גריצב הסמוכה.
בראשית 1921, החליט לעזוב את בית המשפחה ולעלות לארץ ישראל. יונה הגיע לעיר המחוז לבוב, שם התרכזו חלוצים רבים. לצורך הגשמת רצונו לעלות כחלוץ, זייף את שנת לידתו על מנת להיות זכאי לכרטיס. מלבוב עשה את דרכו לארץ ישראל וב-4 באפריל 1921 הגיע לחוף יפו על סיפון האונייה "אבציה". מיד עם עלייתו, שוכן בבית העולים ביפו ברחוב יפת 34 והצטרף לשורות פלוגת ראש העין של גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור.
ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), התהלוכה הקומוניסטית לציון יום הפועלים עוררה את חששם וזעמם של ערביי יפו. זמן קצר לאחר שהחלה בצעדה, התקבץ המון ערבי ברחובות והחל בפרעות באוכלוסייה היהודית של העיר. אחת המטרות הראשונות שסומנה היה בית העולים, סמלה של ההגירה היהודית. באותה העת שהו במקום עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים, ביניהם יונה. הם התבצרו בתוך הבית והצליחו להדוף שתי התקפות. בהתקפה השלישית נילווה להמון הפורעים שוטרים ערבים, מזויינים ברובים, וההמון פרץ אל הבית והרג 14 חלוצים.
גם כאן הצטיין יונה באומץ ליבו. כאשר ראה את הבית מוקף פורעים, פרץ עם חבריו אל עמדות הגנה במטרה להתריע למשטרת יפו על הנעשה במקום. אולם, אחד השוטרים מהם ביקש עזרה, ירה בו והרג אותו.
יונה פוגץ' הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין הישן בתל אביב (בית העלמין האזרחי טרומפלדור). היה בן 20 במותו, והותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. אביו נפטר בסודילקוב בשנת 1932 ואימו נרצחה במלחמת העולם השנייה.
כשנה לאחר מותו של יונה, חבריו לגדוד העבודה במגדל קראו לקבוצתם על שמו – קבוצת פוגץ. רשימה לזכרו פורסמה בכתב העת "קונטרס".