בן סלמה ויוסף. נולד ביום י"ט באלול תרע"ט (14.8.1919) בגלייביץ שבשלזיה עילית. בצעירותו היה פעיל בהסתדרות הנוער הציונית שבאזור מגוריו ובשנת 1935 עלה לארץ-ישראל. כאן עשה שנתיים בחברת הנוער של תל-חי. אחר-כך עבד בפלוגת הנמל של תל-אביב והיה בין העובדים המצטיינים בה וכמו כן עבד זמן מה בבן-שמן ועם חברי גרעין "משמר הדרום" בעין שמר. משם עבר עם חבריו לגרעין להכשרה בגן יבנה. בכ"ט באב תרצ"ח (26.8.1938) התנדב לצאת עם שניים מחבריו כדי לתגבר את השמירה על קידוחי הבארות בנגב. בדרך, בין באר טוביה למגדל, קרתה תאונה קשה למכונית שבה נסעו. לאחר שלא הצליחו לקבל עזרה מן האוטובוסים שחלפו במקום הצטרף יצחק לנהג של אוטובוס ערבי כדי להזעיק עזרה מתחנת המשטרה הקרובה. בדרך התנפלה כנופיה ערבית על האוטובוס, הנהג הצליח להימלט אך יצחק נורה למוות על-ידי אנשי הכנופיה. הוא הובא למחרת היום למנוחת עולמים בבית הקברות של גן יבנה. על דרך התנדבותו של יצחק לשמירה, בעיצומה של תקופת מאורעות הדמים, סיפרו חבריו: "התקיימה הגרלה מי יצא לשמירה הזאת. יצא גורלו של... קמה חברתו של זה בשיחה כשהיא בוכה ואומרת שאין לה בחיים איש מלבדו. יצחק שמע זאת, קם ואמר: "אני אצא במקומו, כי אין לי איש שיבכה אחרי".
תולדותיו הונצחו בספר "עלית-הנוער" מאת ברכה חבס.
סיפור חייו נלקח מאתר "יזכור" של משרד הבטחון.
תמונות אותרה בשנת 2020 ע"י מתנדבי ארגון "לתת פנים לנופלים"