בן חיה ושמעון, נולד ביום כ"ז בניסן תרצ"א (14.4.1931) בעיר יאסי, רומניה. אמו מתה בלידתו ועד גיל ארבע גידלתו סבתו. הוא למד בבית-ספר יסודי ובבית-הספר המקצועי, שבו המשיך את לימודיו, התמחה במכונאות. בשנת 1942 הפרידו הגרמנים בינו לבין אביו והגלו אותו למחנות-עבודה בטרנסניסטריה. עם שחרור רומניה מידי הצורר הנאצי, בשנת 1945, נפגשו הבן והאב, אלא שהבן סירב לחזור הביתה, והצטרף לפלוגת-הכשרה של בית"ר. בשנת 1948 עלה ארצה בעליה ב' ונשלח כמו עולים רבים אחרים למחנות המעצר בקפריסין, שם היה במחנה 61 ממנו עלה ארצה בתחילת אפריל 1948 במסגרת עליית הנוער והוא בן שש עשרה וחצי בלבד.
מקום שהותו הראשון היה קיבוץ שער העמקים, בו שהה עשרה ימים ואז עזב לנתניה על מנת לקחת חלק במלחמת השחרור שכבר הייתה בעיצומה. בהיותו חניך בית"ר, הצטרף לסניף האצ"ל בנתניה ונשלח לבסיס אימונים של האצ"ל בשוני.
חיים-מאיר יצא יחד עם אנשי שוני לקרבות רמלה וביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), נהרג בקרב יחד עם קבוצה מתוך אנשי שוני ומאז נחשב כחלל שמקום קבורתו לא נודע.
בעקבות חקירה של היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל בשיתוף היחידה להנצחת החייל, התברר כי מאיר-חיים הובא לקבורה בשנת 1952 בקבר אחים בקרית שאול וכי בטעות לא הוצבה במקום מצבה על שמו. ביום י"ג בשבט תשע"א (18.01.2011) הונחה מצבה על שמו בקבר האחים ונערך טקס גילוי מצבה.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)
תמונתו אותרה ברשת ע"י מתנדבי ארגון "לתת פנים לנופלים"