קונרד- משה ביין נולד ב' בתמוז תרפ"א (9 באוגוסט 1921) במגדלבורג, גרמניה, בן יחיד להוריו, ארתור ביין ואננה לבית זליגמן; אביו היה עורך דין ונוטריון. המשפחה התגוררה בעיר העתיקה של מגדבורג.
ילדותו של קונרד עברה עליו ברחוב ברייטווג שנבנה בסגנון הבארוק ונחשב בעבר לרחוב הבארוק היפה ביותר בגרמניה.
באוגוסט 1933 נחתם עם ממשלת גרמניה הנאצית "הסכם העברה". ההסכם אפשר הגירת יהודים והעברת הון מגרמניה לארץ-ישראל. בעקבות ההסכם, משפחתו של קונרד, משפחה ציונית ותיקה, עלתה לארץ ישראל והגיעה ביום 3.10.1933 על סיפון האניה "פטריה" לתל אביב.
משפחתו של קונרד- משה השתכנה בשכונת בת גלים בחיפה ובה בנו את ביתם ברחוב נהלל 10.
משה נשבה בקסמו של הים ולדברי בן-דודו: "כל שאיפותיו של קונרד הקטן היו מוקדשות לימאות". משסיים משה את בית-הספר פנה לחברת "עתיד", שהיתה מחלוצי הספנות העברית בבקשה להתקבל לעבודה על אחת מאניותיה. באוגוסט 1937 הוא נתקבל לעבודה על סיפונה של האנייה "אמל" והפליג בקווים מארץ-ישראל למצרים, תורכיה, ארצות הדנובה, קפריסין ולבנון. במשך שנות שרותו הפך מנער סיפון למלח מיומן. כאשר הגיע לגיל 18 הגיש בקשה לקבל אזרחות ארץ-ישראלית ובבקשה ציין את מקצועו כ"ספן.
ב- 14.5.1940 חזר קונרד-משה ארצה לאחר שרות קצר על האוניה הרומנית "טרנסלוניה" והוצב כמלח כשיר באניה "הר ציון."
"הר ציון", אשר עם "הר כרמל" היו האניות הארץ-ישראליות הראשונות בבעלותה של חברת הספנות "הלויד הימי הארץ-ישראלי", שמטרתה להפעיל אניות עבריות עם צוות יהודי ודגל עברי. האניות הפליגו לים התיכון, לים השחור ולצפון אירופה.
בעת מלחמת העולם השנייה האניה "הר-ציון" גויסה לצי הסוחר הבריטי, והפליגה גם לבריטניה. בשנת 1940 נטלה חלק במאמץ השיירות באוקיינוס האטלנטי, לפרוץ את המצור הימי ששמו הצוללות הגרמניות על בריטניה. בכ"ח באב ת"ש (31.8.1940), כאשר "הר-ציון" היתה בדרכה מליברפול לארצות-הברית, נפגעה על-ידי צוללת גרמנית וירדה למצולות. 36 ימאים, 17 מהם ארץ-ישראלים, טבעו; קונרד משה היה ביניהם.
הותיר אחריו הורים שלא ראו עוד טעם בחייהם ונטלו את חייהם בידיהם.
קונרד ביין היה בן 19 בנופלו והינו חלל אשר מקום קבורתו לא נודע. זכרו הונצח בלוח זיכרון מס' 55 באנדרטת טאוור-היל בלונדון, באתר ההנצחה לימאי הצי הסוחר הבריטי בחיפה, ובגן הנעדרים ממערכות ישראל שבהר הרצל.
עוד על הקורות את האנייה "הר-ציון" ונסיבות טביעתה פורסם בספר "הכובשים בים נתיבה". על האזכרה שנערכה לנעדרים נכתב בבטאון ההסתדרות הציונית העולמית "העולם".
סיפור חייו מופיע באופן חלקי באתר "יזכור" של משרד הבטחון
סיפור חייו הושלם בשנת 2026 ע"י מתנדבי ארגון "לתת פנים לנופלים"