ליאו-לייזר קלוגמן, השישי מתוך שמונת ילדיהם של אברהם-יהודה וחיה-קלרה, נולד ב-יט' תמוז תרנ"ה (11.7.1895) ב-פודבוז' גליציה (כיום אוקראינה).
בנעוריו היגרה המשפחה לקליבלנד ב-ארה"ב. ליאו עבד כמכונאי רכב ותמך כלכלית במשפחה. בשעות הפנאי היה פעיל בסניף המקומי של תנועת "פועלי ציון".
במלחמת העולם הראשונה ליאו קיבל פטור משירות צבאי מאחר שאביו ואחיותיו נתמכו על ידו. ברם, בראשית 1918 החליט להצטרף לאחד מחמשת "הגדודים העבריים" בצבא הבריטי, שהוקמו ביוזמת ז'בוטינסקי וטרומפלדור (הרעיון המקורי היה של רוטנברג ובורוכוב): הגדוד ה-39 של קלעי המלך. הוא נשלח עם גדודו למצרים להשתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי התורכים, ולחם בקרב על יריחו ובכיבוש א-סאלט שבעבר הירדן.
בראשית אוקטובר 1918, עת שהגדוד חצה את הירדן בדרכו לירושלים, נפגע ליאו ממטען נפץ. הוא אושפז בבית החולים בירושלים וכעבור יומיים, ביום א' חשון תרע"ט (7.10.1918), מת מפצעיו. רב-טוראי ליאו קלוגמן הובא למנוחות בבית העלמין של הצבאי הבריטי בהר הצופים. בן 23 בנופלו. הותיר אחריו את אביו; אחיו – בנימין, גבריאל ושמואל-ויליאם; ואחיותיו – סוסל, מלכה, אלקה ופאניה.
שמו הונצח בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי וב"בית הגדודים" באביחיל.
פרטי חייו של ליאו קלוגמן, קורותיו ותמונתו חסרים באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפורו נחקר והושלם וגם תמונתו נמצאה בשנת 2018, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".