יצחק-אריך בן נחמן-ז'אק וטרז לבית אוברלנדר נולד ב-ח' כסלו תרע"ה (26.11.1914) בוינה, אוסטריה.
ביוני 1936 נישא אריך לרוזה לבית שטרן בבית הכנסת הגדול של וינה, ה-Staddtempel. יצחק עלה ארצה ב-1939, בהותירו אחריו את אשתו ובתו אווה-מוניקה. התגורר בחיפה. גם אחיו הצעיר ממנו בשנתיים בנימין-ברונו עלה לארץ והתגורר בתל אביב. באפריל 1941 התגייס יצחק לצבא הבריטי, הוצב בחיל התובלה וצורף לפלוגה 462.
יצחק שירת בלבנון, במצרים ובמדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.
על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. יצחק היה ביניהם, בן 29 במותו.
אנדרטה לזכרו של אריך וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים, והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).
הוריו נספו בשואה; אשתו ובתו נרצחו במחנה ההשמדה מאלי-טרוסטינץ ליד מינסק ב- 18/9/42. הניח אח בארץ.