ורנר-סאלי טרוימן – בנם של דאגוברט ולוסי-לאה – נולד ב-ל' תשרי תרפ"ג (30.10.1922) בברלין, לימים אח בכור ל צבי-הרברט.
בשנת 1938 צורף ורנר לקבוצה של "עליית הנוער", אשר עברה הכשרה במחנה "רידניץ" בגרמניה. בחודש מרץ 1939 עלתה הקבוצה לארץ באוניה "פלשתינה", ונשלחה לקבוץ עין חרוד. לימים, עבר ורנר לבית אלפא. צבי, הצעיר ממנו בשנה, עלה כשנתיים לאחר מכן.
במלחמת העולם השנייה התגייס ורנר לצבא הבריטי, הוצב לפלוגה 462 של חייל התובלה ושירת במצרים ובמדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.
על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. ורנר היה ביניהם, בן 21 במותו.
אנדרטה לזכרו של ורנר וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים, והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).
ורנר-סאלי הותיר אחריו בארץ את אחיו הצעיר צבי-הרברט, אשר מאוחר יותר נפל בקרב בבית ג'וברין ב-י"ט תשרי תש"י (12.10.1949). הוריהם ניספו בשואה.