צבי הרברט טרוימן, בן דאגוברט ולוסי-לאה לבית קראמרסקי, נולד ב-ט"ז חשון התרפ"ד (26.10.1923) בברלין, אח ל-ורנר סלי.
אחיו הבכור ורנר עלה לארץ ב-1939, התגייס לצבא הבריטי וניספה ב-1943 על אוניית התובלה "ארינפורה" אשר טובעה ע"י הגרמנים. גם סיפורו מופיע באתר זה.
צבי הרברט – כמו אחיו – עבר הכשרה במחנה בגרמניה, והגיע לנמל חיפה כמעפיל בנובמבר 1940 על האוניה "פאטריה". הבריטים מנעו את ירידת המעפילים מהאניה, וריכזו בה מעפילים נוספים בכוונה לגרשם למאוריציוס. "ההגנה" הטמינה והפעילה באוניה פצצה ב-25 בנובמבר כדי למנוע את הפלגת הגירוש, אולם הנזק שנגרם היה משמעותית גדול מהכוונה; למעלה מ-250 מעפילים נהרגו. צבי היה בין הניצולים והועבר למחנה המעצר עתלית, שם הוחזק עד ל-26.6.1941.
לאחר ששוחרר, עבד צבי כחשמלאי, והיה חבר קיבוץ אייל שליד כפר-סבא. בחודש מרץ 1947 נשלח ע"י הפלמ"ח להדרכה ימית בטבריה, והשתתף גם בהגנת האזור לאחר שפרצה מלחמת העצמאות.
צבי נפל בקרב בבית ג'וברין ביום י"ט בתשרי תש"י (12.10.1949(, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הוריו נרצחו בשואה, לאחר שגורשו לגטו מינסק ב-14.11.1941. אחיו כאמור נפל שש שנים קודם לכן. צבי טרוימן היה בן 26 בנופלו, "נצר אחרון".
פרטי חייו וקורותיו של צבי הרברט טרוימן, הופיעו באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפורו הושלם בשנת 2016, על ידי חוקרי "לתת פנים לנופלים"