שמואל זלמן ניילינגר

שמואל-זלמן ניילינגר, בנם של מאיר ושרה–לאה, נולד ב-א' באב תרס"ט (19.7.1909) ב-אוזוק, צ'כוסלובקיה.

בחודש מרץ 1938 עלה שמואל ארצה באוניה "הר ציון", עם אשתו לנקה (לבית סמוקובה) בת 24 אף היא ילידת צ'כיה. מקצועו היה שוטר, אך פה בארץ הפך לפועל אדמה. הם התגוררו בתחילה בתל-אביב; עברו לתחנת השאיבה סריס (שורש); ולבסוף בשכונת גאולה בירושלים, בסמיכות לאחותו הצעירה גזילה וינקלר.  

במלחמת העולם השנייה התגייס שמואל לצבא הבריטי, הוצב לפלוגה 462 של חייל התובלה ושירת במדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.

ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.

על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. שמואל היה ביניהם, בן 34 במותו.

אנדרטה לזכרו של שמואל וחבריו הוקמה  בהר הרצל  בירושלים,  והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).

גורל הוריו של שמואל אינו ידוע. הניח אחריו אישה ואחות.

פרטי חייו של שמואל זלמן ניילינגר וקורותיו, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם בשנת 2017, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"