קרל-קורט צוילינג, בן היינריך-גוסטב ואדל-וילהלמין, נולד ב-כ"ד טבת תרפ"ב (24.1.1922) בוינה, אוסטריה.
יחד עם אחיו אריך–ולטר הגדול ממנו בשנתיים עלה ארצה ב-31 באוקטובר 1938, באונייה "ירושלים". בעזרת נציג התאחדות עולי גרמניה קיבלו שניהם מלגת לימודים בטכניון בחיפה. קרל למד הנדסה מכאנית, ואריך – הנדסת חשמל והידראוליקה.
בתום שנתיים התגייסו שני האחים לצבא הבריטי. אריך שימש כעוזר-מכונאי טנקים, נפצע בקרב אל-עלמיין במצרים, והוחזר להחלמה לארץ. קרל הוצב בפלוגה 462 של חייל התובלה, ושירת בלבנון, במצרים ובמדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.
על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. קרל היה ביניהם, בן 21 במותו.
אנדרטה לזכרו של קרל וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים, והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).
קרל הניח הורים ואח, בברזיל.