הלל-הלמוט קלן, בן אברהם-אדולף וחיה-קלרה לבית פורסטנברג, נולד ב-כ"ט טבת תרפ"ב (28.1.1922) בברלין, גרמניה.
הלל עלה ארצה ב-23.3.1939 (ללא אחותו קטה) במסגרת "עליית הנוער" באוניה "פלשתינה", והועבר למושבה ראש פינה. הוא סבל מבעיות בריאות, אך הצליח להשלים את הכשרתו הדו-שנתית והתחיל לעבוד כמסגר.
ב-6.3.1941 התגייס הלל לצבא הבריטי, הוצב בחיל התובלה, ובהמשך צורף לפלוגה 462. הוא שירת במצרים, בלבנון ובמדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.
על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. הלל היה ביניהם, בן 21 במותו.
אנדרטה לזכרו של הלל וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים, והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).
הלל הותיר אחריו אחות ב-ארה"ב. הוריו נרצחו במחנה בירקנאו בחודש מאי 1943.