גד-גונטר שוורצר בן הרמן וגולדה נולד ב-כ"ו ניסן תרפ"ב (24.4.1922) בגוטסברג, גרמניה.
ב-14 במרץ 1938 (כחודש לפני יום הולדתו ה-16), עלה גד לארץ באוניה "ירושלים", במסגרת "עליית הנוער" מגרמניה. באשדות יעקב סיים את הכשרתו הדו-שנתית, וקבוצתו "חוגים" עברה לקיבוץ בית הערבה בתחילת הקמתו.
גד היה צעיר תכול-עיניים ושזוף-שמש, מרבה לנגן במפוחית. בקלות רבה התערה בחיי העבודה ובנופיה של הארץ החדשה. בקרב כל הבא עמו במגע, נודע כחבר נאמן וישר-דרך. בנובמבר 1941 נענה לקריאת "הקיבוץ המאוחד" והתגייס לצבא הבריטי, כדי לתרום למערכה נגד האויב הגרמני.
גד הוצב לפלוגה 462 של חייל התובלה, והשתתף בקרבות במצרים ובמדבר המערבי. איתו שירת מרדכי דרוקר, אף הוא מבית הערבה. השניים כתבו הביתה מכתבים משותפים. יולי 1942: "אנו ישובים במכונית, סגרנו היטב חלונות שסערת החול לא תפריע לנו... גד מנגן במפוחית ואני כותב... נסענו רחוק רחוק וראינו דברים יפים." במכתב אחר מספר מרדכי "גד הצליח להתגלגל מהר גבוה, לרסק את מכוניתו לרסיסים, והוא ניצל".
במכתב האחרון ב-מרץ 1943 סיפרו: "הננו נמצאים ליד העיר הגדולה ב. יש כאן הרבה יהודים. בכל שבת אנו מבקרים אצלם, הולכים לבית הכנסת, יושבים בקפה "תל אביב", פוגשים הרבה חברי הקבוצה, ושומעים מהם חדשות מהבית. לקראת פורים מתכוננים אנו למסיבה גדולה של כל היחידות העבריות שבסביבה. יכול להיות שבקרוב נקבל חופש ואז נתראה. זו תקוותינו היחידה".
כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.
על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. גד היה ביניהם, בן 21 במותו. גם חברו מרדכי דרוקר נספה איתו, וסיפורו מופיע באתר זה.
אנדרטה לזכרו של גד וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים, והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).
אמו של גד גולדה נשלחה מברסלאו ללובלין במאי 1942, ונספתה ככל הנראה שם.