אריק בכרך

אריק בן רודולף ורודולפינה נולד בשנת 1916 ב-אוסטראווה, צ'כיה.                                                                                           

בגיל 14 התייתם אריק מאביו, ולאחר מספר שנים אמו התחתנה בשנית עם אח אביו אינדריך-צבי. אריק עלה בגפו לארץ ב-21 במרץ 1939 באוניה "בסרביה" והתגורר בתל אביב. כחודש לאחר מכן, הצטרפו אליו אמו, אחיו אמיל בן ה-16 ואביו החורג.

במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 462 של חייל התובלה. אריק שירת בלבנון, במצרים ובמדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.

ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.

על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. אריק היה ביניהם, בן 27 במותו.

אנדרטה לזכרו של אריק וחבריו הוקמה  בהר הרצל  בירושלים,  והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).

אימו של אריק נפטרה מצער זמן קצר לאחר האסון. אחיו אמיל נפטר ב-ט' באב תשי"ד.

פרטי חייו וקורותיו של אריק בכרך, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם ותמונתו נמצאה בשנת 2017 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"