שלמה (אישטוואן-סטפאן) ילינק, בן להוריו לסלו ואיירין לבית האס ואחיו הצעיר של אנדרה, נולד ב-כב' תמוז תרפ"ג (6.7.1923) ב-אוייפשט הונגריה.
ב-26 יוני 1939 הצטרף שלמה להפלגת מעפילים באוניה "רים" מנמל קונסטנצה ברומניה. לאחר כשבוע ננטשה האוניה בגלל שריפה בחדר המכונות. הנוסעים הועברו לאי סימי הסמוך לרודוס, שם שהו שישה שבועות. ב-20 באוגוסט עלו המעפילים על האוניה "אגיוס ניקולאוס" במסגרת "פלש טרנספורט" (מפעל העפלה פרטי של יהודי צ'כי בשם הרמן פלש). שלושה ימים מאוחר יותר, עם כניסת האוניה למים הטריטוריאלים של א"י-פלשתינה, נתפסה האוניה על ידי משחתת בריטית והמעפילים הושמו במעצר. עם שחרורו, הצטרף שלמה לקבוצת הכשרה בבאר טוביה, ומאוחר יותר עבר לרמת גן.
ב-1940 התגייס שלמה לצבא הבריטי למרות גילו הצעיר, והוצב בחיל החפרים. שלמה שירת במדבר המערבי – במצרים ובלוב, ומשם התכתב בסגנון הבא מספר פעמים עם הוריו בהונגריה: "הורים יקרים, אני מקווה שהכל אצלכם בסדר. אני בסדר גמור. לא שמעתי מזה זמן רב מ-נאנדור (דודו אשר גם שירת בצבא הבריטי). באהבה, סטפאן". הוריו השיבו לו "בן יקר, סוף סוף קיבלנו ממך תשובה. כולנו בסדר. תכתוב לאשתו של נאנדור. נשיקות מהוריך, אוייפשט 28.1.1942".
ביום כ"ז בחשוון תש"ג (7.11.1942) נפטר שלמה לאחר ניתוח לטיפול במחלת מעיים במחנה סרפאנד (צריפין), והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח תקווה. בן 19 במותו. הניח אחריו הורים ואח אשר שרדו את השואה בהונגריה. דודו נאנדור ילינק נהרג באונת דרכים צבאית במצרים.
פרטי חייו של שלמה אישטבן ילינק וקורותיו, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור, משרד הביטחון.
סיפור חייו נחקר והושלם בשנת 2017 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".