משה אוסקר ("אוסי") בן ברנאט וברגל-קתלין רובינשטיין, נולד בכ"א סיון תר"צ (17.6.1930), בעיירה מוהאץ' בדרום הונגריה.
משה גדל במשפחה ובקהילה מתבוללת. עם סיום בית ספר עממי, הוכרח להפסיק את לימודיו ולעזור להורים במאמץ הקיום.
במוהאץ' חיו ערב מלחמת העולם השנייה כמה מאות יהודים. במהלך המלחמה הפכה העיירה למקום ריכוז של יחידות צבא. עקב הברית בין הונגריה לגרמניה אמנם לא הגיעו הגרמנים למדינה, אך היהודים סבלו רבות מהאנטישמיות הגוברת של תושבי הונגריה. צעירים יהודים רבים נשלחו למחנות עבודה של הצבא ההונגרי.
ב-1944 השתלטו הגרמנים על הונגריה, ובמאי הוקם סמוך למוהאץ' גטו בו נכלאו כ-5,000 יהודים. רובם ככולם גורשו חודשים ספורים לאחר מכן לאושוויץ, שם נרצחו. גם הוריו של משה היו ביניהם; מכל משפחתו רק הוא שרד. משה התגלגל ממחנה עבודה אחד למשנהו, נתנסה בתלאות ובמחלות, אך החזיק מעמד עד לשחרור מהכיבוש הנאצי. אז עבר משה לבירה בודפשט, החל לעבוד, והצטרף לארגון נוער ציוני. עם חבריו הציונים יצא לגרמניה, ומשם בסוף 1946 הפליגו לארץ ישראל באוניית המעפילים "לנגב". האונייה נתפסה על ידי הבריטים בהגיעה ארצה ב-9 בפברואר 1947, ומעפיליה גורשו למחנה מעצר בקפריסין.
משה המתין בקפריסין עד לקבלת רשיון עלייה במסגרת "עליית הנוער", והגיע לארץ ב-27 באוגוסט 1947. עם בואו נשלח לחברת נוער עולה במשק חפציבה, שלמרגלות הגלבוע. הוא נקלט במשק, עבד בשקידה במחצבת השיש והשתדל ללמוד עברית. הלימודים היו קשים עליו, אך בהתנהגותו ובהשתדלותו התחבב על הסובבים אותו.
כשפרצה מלחמת העצמאות דרש משה כי יגייסוהו. המדריכים התנגדו לכך, כי לדעתם עוד לא השתרש דיו בחיי הארץ, אך הוא עמד על רצונו בתוקף. לבסוף נעתרו להפצרותיו וב-1 באפריל 1948 גוייס. במשך שבועיים עבר אימונים במחנה בגבעת זייד, ואחר כך צורף לגדוד "העמק" - הגדוד הראשון של חטיבת "יפתח". משה השתתף עם גדודו בקרבות מלכיה כנגד צבא הפלישה הלבנוני ו"צבא ההצלה" הערבי בפיקוד קאוקג'י, ובפעולות נוספות בגליל העליון.
ביוני 1948 הורד הגדוד לאזור לטרון כדי לסייע במבצע "דני" לפתיחת הדרך לירושלים, והוצב באזור הכפר הערבי אל-קובאב (כיום המושב משמר איילון). חלק מאנשי הגדוד, ומשה ביניהם, נשלחו לסייע בהגנת קיבוץ גזר.
בצהרי יום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948), שעות אחדות לפני כניסת ההפוגה הראשונה במלחמה לתוקפה, תקף הלגיון הירדני את הקיבוץ וכבשו. בקרב נהרגו עשרים ותשעה לוחמים, משה ביניהם. הקיבוץ נכבש מחדש שעות ספורות לאחר מכן, והחללים הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין בגזר. משה אוסי רובינשטיין היה בן 18 בנופלו, "נצר אחרון".
פרטי חייו של משה אוסקר (אוסי) וקורותיו, מופיעים באופו חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפורו נחקר והושלם בשנת 2017, על ידי חוקרי "לתת פנים לנופלים".