יוסף-היינץ ברוק, בן בכור ל-לודוויג אהרון-אליעזר ואלזה לבית לבנברג, נולד ב-כ"ג אלול תרע"ט (18.9.1919), ב-בינגן שבגרמניה.
משפחת ברוק הרחבה עסקה במסחר. אמו של יוסף נפטרה כשהיה בן 14. באוקטובר 1935 הוא נשלח לארץ באנייה "ירושלים" במסגרת "עליית הנוער". ב-1938/9 הגיעו גם אחיו הצעיר מקס-מרדכי ובן-דודו וולטר-דוד.
יוסף, בחור ביישן בלונדיני ומזוקן, סיים הכשרתו בכפר הנוער "בן שמן". ב-1938 בחר להצטרף לגרעין התיישבות דתי "קבוצת אריה" בחדרה, אשר חבריה עבדו כשכירים בפרדסים. שנה לאחר מכן עלה עם הקבוצה להתיישבות ב"שדה אליהו" שבעמק בית שאן. אחרי שנים אחדות עבר יוסף לחיפה. את עיסוקו בתעודת התאזרחות הגדיר כ"פועל חקלאי". בחיפה היה פעיל ב"משמרת שבת", ארגון מתנדבים דתיים שעסקו בעיקר בדרבון בעלי חנויות לסגור עסקיהם טרם כניסת השבת. ב-1943 עיברת יוסף שם משפחתו מ-ברוק ל"הגשר". בשלב מסוים עבר לכפר חסידים, ומקום מגוריו האחרון היה תל אביב.
במלחמת העצמאות התגייס יוסף לחטיבת "ירושלים". הוא נפל בירושלים מכדור צלף ברחוב שלומציון, ביום כ"ב סיוון תש"ח (29.6.1948). יוסף הובא למנוחת עולמים בבית העלמין סנהדריה; בן 29 בנופלו. הותיר אחריו את אחיו מקס-מרדכי, אשר היגר ל-ארה"ב. אביו לודוויג ורבים מבני משפחתו הרחבה יותר של יוסף היינץ ניספו בשואה.
פרטי חייו של יוסף היינץ ברוק (הגשר) וקורותיו, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפורו הושלם בשנת 2016 וגם תמונתו נמצאה, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"