הרברט-צבי ברגהאוזן, בן מקס-דב ומינה-מרים לבית ריטר, נולד ביום כ"ד אלול תר"פ (7.9.1920) בעיר ויסבאדן בגרמניה.
הרברט היה אח צעיר לארנסט-אליהו ול-אמה. שתי אחיות נפטרו צעירות טרם לידתו, ו-אמה נפטרה כשהיה בן תשע.
ב-3.2.1936 עלה הרברט לארץ ישראל באניה "גליל", והצטרף לאחיו – אשר עלה שנתיים קודם לכן עם אשתו ואביה – במושבה פרדס חנה. כבר כנער הוא נמשך לתחום הימאות, ובאוגוסט 1938 החל לעבוד כחשמלאי על האניה הארץ-ישראלית הראשונה "הר ציון". לאחר כחודשיים הופסקה העסקתו שם, והרברט עבר לעבוד – ככל הנראה כחשמלאי – בבית הסוהר בעכו. זו היתה תקופת המאורעות 1936-39, וגם הוא תרם את חלקו בהגנת המושבה.
בין קיץ 1939 לקיץ 1940 עיברת הרברט את שמו לצבי, וחזר להפליג ב"הר ציון" – הפעם כמכונאי/מסיק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה צורפה האניה לצי הסוחר הבריטי, אשר גוייס כולו למאמץ המלחמתי. במסגרת זו השתתפה "הר ציון" בשיירות אשר הפליגו באוקיינוס האטלנטי, במטרה לפרוץ את המצור שהטילו צוללות גרמניות על בריטניה. ביום כ"ח אב ת"ש (31.8.1940), נפגעה האניה מערבית לאירלנד בדרכה ל-ארה"ב על ידי צוללת גרמנית וירדה למצולות. עימה טבעו 33 ימאים,17 מהם ארץ-ישראליים וצבי ביניהם. היתה זו מכה כואבת ליישוב העברי בארץ.
צבי ברגהאוזן היה בן 20 בנופלו; חלל אשר מקום קבורתו לא נודע (מקל"ן). הוא הונצח בבית קברות צבאי בלונדון, ובחלקת הנעדרים בהר הרצל בירושלים. הוריו, אשר נותרו בגרמניה, גורשו בספטמבר 1942 לגטו טרזינשטאט. אימו נספתה שם; אביו נרצח באושוויץ במאי 1944. צבי הותיר אחריו את אחיו אליהו. לימים, אחיינו אורי המשיך את דרכו כיורד ים, ושירת על סיפונה של אח"י "אילת" (ניצל כשהוטבעה).