יוסף, בנם הבכור מבין ארבעה ילדיהם של ישראל וחנה. נולד בכ"ח תמוז תרפ"ב (24.7.1922 ) ברוזניאטוב שבאוקראינה.
ימים ספורים לאחר ליל הבדולח, ב- 14 בנובמבר 1938, עלה יוסף לארץ, באוניה "ירושלים", במסגרת עליית הנוער. יחד עם חבריו, היו למחזור הראשון של כפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים. עם סיום תקופת ההכשרה, עבר עם קבוצת קבוצת אריה, לעבוד בשדה אליהו.
במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 462 של חייל התובלה. הוא שירת במדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בקרבות הפלישה לאיטליה של כוח בעלות הברית . הפלוגה הועברה לאלכסנדריה שבמצריים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29 באפריל 1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה שבמצריים שיירה של 30 אוניות, לכיוון האי מלטה. בראש השיירה הפליגה האנייה ארינפורה (Erinpura), , אשר נשאה את חיילי הפלוגה 462 ואת ציודם.
באחד במאי 1943 (כ"ז ניסן תש"ג), במהלך ההפלגה, אותרה שיירת האניות על ידי מטוס סיור גרמני. לעת ערב הופצצה השיירה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ארינפורה נפגעה פגיעה ישירה וטבעה. מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. יוסף היה ביניהם.
בבית הכנסת שבישוב כפר חסידים נקבע שמו כחלל הראשון, בלוח הזיכרון.
אמו, אחיו ושתי אחיותיו של יוסף, נספו בשואה.
אביו, ישראל, עבר במספר מחנות ריכוז, ניצל ועלה לארץ. עוד בהיותו באירופה, לאחר השואה, חיפש את בנו, יוסף, תוך תקווה שלפחות אחד מילדיו, ניצל. אולם התבדה.
אנדרטה לזכרו של יוסף וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים והיא מעוצבת כאנייה, הניצבת בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. מתחת לשולי הבריכה מצויים 137 לוחות השקועים בתוך הבריכה, בהם חרוטים שמות החללים .
פרטי חייו וקורותיו, מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפורו של יוסף פרידלר נחקר והושלם בשנת 2016, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים"