אנה גרטרוד שרלוטה (לוטי) נולדה בשנת תרס"ה (1905) בעיר לאנדנסברג בגרמניה, להורים פאול ואוטיליה בסר. לוטי הייתה נוצרייה וב-1930 התגיירה ונישאה לארנולד רוזנבאום, שהיה הבעלים של המפעל בו עבדה. בעת שלטון הנאצים בגרמניה נאסר בעלה של לוטי והיא "הפכה עולמות" כדי לשחררו מבית-הסוהר, ולאחר מאמצים רבים עלה הדבר בידה. לוטי ובעלה עברו להתגורר בברלין. ב- 1939 עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה עלתה לוטי עם בעלה לארץ-ישראל והצטרפה לקיבוץ רמת הכובש. ההסתגלות לחיי הקיבוץ הייתה קשה על לוטי, אך בעזרת יחסיה המיוחדים עם ילדי המשק ורצון טוב מצדה, התגברה על המכשולים והחלה לרקום מערכת נפלאה עם אנשי המשק: לוטי למדה עברית וגילתה מעורבות בחיי החברה.
בשלהי מלחמת-העצמאות המשיך קיבוץ רמת הכובש להיות מטרה לצליפות מהגזרה המזרחית; לפיכך נשארו הילדים והאוכלוסייה הבלתי לוחמת מחוץ לקיבוץ. אולם לוטי וחברות נוספות נשארו במשק בתפקידי עזר לכוחות הלוחמים.
ביום כ"ט בשבט תש"ט (28.2.1949) סעדה לוטי את בעלה החולה, בשעה שכדור אויב פגע בראשה והכרתה אבדה. זמן קצר לאחר-מכן נפטרה לוטי על שולחן הניתוחים בבית-החולים, והיא בת 44 שנים. לוטי הובאה למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-הקברות של רמת הכובש.
חבריה הספידו אותה באומרם כי "לוטי אהבה את החיים והיופי הטמון בהם, גילתה אהבה גם לילדים ופרחים, אדם נאמן וטהור הייתה וביתה היה פתוח תמיד לכל אדם. חלומה הגדול היה להתראות ולעזור לאמה החולה בשנותיה האחרונות.