צבי הורסט נבל בן פריץ ורוזה נולד ב-כ"א אב תרפ"ב (15.8.1922) ב-קטוביץ, פולין.
לקראת סוף שנות השלושים הצטרף צבי לקבוצת הכשרה של "הבונים" בעיירה ברודרהוף ליד המבורג. ב- 6.2.1939 עלה לארץ במסגרת "עליית הנוער" באוניה "ירושלים". קבוצת "בתלם" אליה צבי השתייך המשיכה הכשרתה בגבעת השלושה. ההתאקלמות במקום לא היתה קלה לו, ובסוף אוקטובר 1939 – לפני תום ההכשרה – עזב לתל-אביב, והוא בן 17 בלבד.
ב-12.7.1941 בהיותו בקבוץ עין גב, נענה צבי לקריאתה של הנהגת הישוב והתגייס לצבא הבריטי. הוא הוצב תחילה ב-יע"ל (יחידה עברית להובלה) ומאוחר יותר בפלוגה 462. צבי שירת במצרים ובמדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.
ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.
על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע ביניהם. צבי היה ביניהם, בן 22 במותו.
אנדרטה לזכרו של צבי וחבריו הוקמה בהר הרצל בירושלים, והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).
גורל הוריו של צבי אינו ידוע.
פרטי חייו של צבי הורסט נבל וקורות חייו מופיעים באופן חלקי באתר יזכור של משרד הביטחון.
סיפור חייו נחקר והושלם בשנת 2015 על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".