זאב וילהלם שרף

זאב-וילהלם שרף, בן פישל ומלכה-רוזה לבית הלד, נולד ב-י' אייר תרפ"ג  (26.4.1923), ב-וינה, אוסטריה. 

ב-21 באוגוסט 1939 (תשעה ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה), הגיע זאב ארצה באוניה "ירושלים" במסגרת "עליית הנוער", ונשלח לקבוץ תל יוסף. למרות היותו 'עירוני', התבלט זאב כעובד מצטיין בקיבוץ, המעורה בחיי המשק ונוטל חלק בתחומי פעילות רבים.

מיד עם סיום הכשרתו הדו-שנתית בקיבוץ בשלהי שנת 1941, חרף גילו הצעיר והפצרות חבריו לדחות גיוסו, התנדב זאב לצבא הבריטי. בחוברת הנצחה שהוציאו חברי הקיבוץ, מובאים דבריו: "אם יש מי שצריך ללכת להילחם בנאצים הרי קודם זכאים אנחנו לכך."

זאב הוצב לפלוגת ההובלה 462, והשתתף בקרבות במדבר המערבי. כאשר חזית המלחמה בין הכוחות האנגלים והגרמנים עברה מערבה וסכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל חלפה, הוחלט לשתף את היחידה בפלישה לאיטליה. היחידה הועברה לאלכסנדריה שבמצרים, שם צוידה מחדש וקיבלה כלי רכב חדשים.

ב-29.4.1943 לאחר חג הפסח, יצאה מנמל אלכסנדריה לאי מלטה שיירה של כשלושים אניות. בראשה הפליגה אוניית התובלה "ארינפורה" (Erinpura), ועל סיפונה פלוגה 462. יומיים לאחר מכן (כ"ז ניסן תש"ג), אותרה השיירה על ידי מטוס אויב, ולעת ערב הופצצה על ידי מטוסי קרב גרמנים. ה"ארינפורה" נפגעה ישירות פעמיים וטבעה תוך כארבע דקות.

על התנהגות החיילים במים העידו: "גם בהיאבקות עם גלי הים לא נפלה רוחם, אחד עזר לשני. שחיינים מובהקים גילו גבורה עילאית – לא פסקו מלחתור ולהציל. מעל הרעש בקעה שירת עידוד." הקצין היהודי שניצל אמר: "עם שיש לו נוער כזה לא ימות לעולם." המפקד האנגלי אמר: "חיילים אמיצים כאלה טרם ראיתי." מאה שלושים ושישה מחיילי הפלוגה נספו בים ומקום קבורתם לא נודע. זאב היה ביניהם, בן 20 במותו.

אנדרטה לזכרו של משמומשמומשמו וחבריו הוקמה  בהר הרצל  בירושלים,  והיא מעוצבת כאנייה בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. בשולי הבריכה שקועים 137 לוחות זכרון, בהם חרוטים שמות החללים (כולל חייל שמת מפצעיו ונקבר בלוב).  

הוריו של זאב נשלחו מ-וינה לקובנה בנומבר 1941 ונרצחו שם.

פרטי חייו של זאב וילהלם שרף וקורותיו מופיעים באופן חלקי, באתר יזכור של משרד הביטחון.

סיפורו נחקר והושלם בשנת 2017, על ידי חוקרי "לתת פנים לנופלים"